לאחרונה פנינו לפרקליטות המדינה במסגרת הליך “קדם עתירה” בנוגע לסלאח (שם בדוי), ילד בן 16 מרצועת עזה, שבגיל צעיר התייתם מאימו ולאור מכשולים בירוקרטיים שמציבה ישראל – הוא אינו מצליח להתאחד עם אביו, המתגורר בחו”ל.
על מנת שיונפקו עבור סלאח מסמכי הנסיעה והאשרות לצורך כניסה למדינה בה מתגורר אביו, הוא צריך להגיע לראיון בקונסוליה בירושלים. מפאת גילו הצעיר, דודתו של סלאח, גם היא תושבת הרצועה, התבקשה ללוותו לראיון, והשניים פנו לרשויות הישראליות בבקשה להיתרי יציאה מעזה.
בקשתם הראשונה של סלאח ודודתו לא זכתה למענה כלל, ומועד הראיון חלף. לאחר שנקבע מועד חדש, שבו והגישו השניים בקשה נוספת. במקרה זה הרשויות הישראליות אמנם אישרו את בקשת הדודה, אבל לא התקבל כל מענה לגבי סלאח ושוב חלף מועד הראיון. כך היה גם עם בקשתם השלישית.
לאור החשש שגם לבקשתם הרביעית לא יתקבל מענה מהרשויות הישראליות, פנינו בשם סלאח לרשויות הישראליות בדרישה שיענו לבקשתו וינפיקו עבורו היתר יציאה לקונסוליה. גם במקרה זה לא התקבל מענה ועל כן, נאלצנו להגיש קדם עתירה כנגד הסחבת של הרשויות הישראליות והפגיעה הממושכת בסלאח הצעיר.
“אי מענה” לבקשות של תושבי עזה להיתרי תנועה שקולה בפועל לסירוב הבקשה. כל עוד סלאח לא מקבל מענה לבקשתו, נמנע ממנו להגיע לקונסוליה וכך, נחסמת אפשרותו להתאחד עם אביו. התנהלות הרשויות הישראליות לבקשתו של הקטין גוזרת עליו להתמודד עם האבל על מות אימו בגפו, ללא משענת הורית ותוך חרדה תמידית לעתידו.
בעקבות התערבות גישה, בשבוע שעבר התירו הרשויות הישראליות את יציאתו של סלאח לראיון בקונסוליה בירושלים, בקשתו לויזה אושרה, והוא עתיד להתאחד עם אביו בקרוב.
מקרה זה משקף את האלימות וההתעמרות הגלומות במשטר ההיתרים הישראלי. לקריאה נוספת על נושא זה, לחצו כאן וכאן