מה דרוש כדי להחזיק משפחה? בית חם, קרובי משפחה תומכים ואישור מישראל. כזה הוא מצבה של רולא, פלסטינית בת 23 בעלת אזרחות ישראלית שמתגוררת ברצועת עזה מאז 2011. רולא מנסה לשוב לרצועה, בה ממתינים לה בעלה ובנה בן השנה וחצי, מאז פברואר.
רולא היא בת למה שישראל מכנה משפחה ‘חצויה’, כלומר, משפחה בה אחד מבני הזוג הוא אזרח או תושב ישראל והשני לא. במקרה של רולא, לאמה אזרחות ישראלית ואביה רשום כתושב עזה. כיוון שהחוק הישראלי אוסר על אזרחי המדינה להיכנס לרצועה, פלסטינים ופלסטיניות שהם אזרחים ישראלים נדרשים להיתר מישראל לא רק על מנת להיכנס לרצועה אלא גם כדי לחיות בה.
רולא עברה עם אמה ואחיה מישראל לעזה בילדותה ומתגוררת בה מאז. בתחילת 2023 היא נכנסה לישראל לבקר קרובי משפחה. מבחינת ישראל, כשתם הביקור, היה עליה להגיש בקשה ל’היתר משפחה חצויה’ כדי לשוב לביתה ברצועה ולהמשיך להתגורר בה עם משפחתה. אך כשפנינו בשמה למת”ק הישראלי כדי להסדיר את כניסתה לעזה, סירבו הרשויות להנפיק לרולא את ההיתר הנדרש בטענה שהיא מתגוררת ברצועה “ללא אישור ובניגוד למדיניות” מאז הייתה בת 16.
כשערערנו על החלטה זו בתחילת אפריל, השיבו הרשויות הישראליות שרולא תורשה להתאחד עם בעלה ובנה הפעוט בתנאי אחד: אם תשוב אי פעם לישראל, מה שהיא זכאית לעשות כאזרחית המדינה, לא תוכל להיכנס שוב לעזה אלא אם תעמוד באחד הקריטריונים “ההומניטריים והחריגים” הנדירים בהם מאפשרת ישראל מעבר. במילים אחרות, רולא עומדת בפני בחירה בלתי אפשרית: לשוב לעזה ובכך לוותר בפועל על זכויותיה כאזרחית ישראל ועל האפשרות להיפגש עם בני משפחתה המורחבת אי פעם, או לוותר בעתיד על זכותה לחיות עם בעלה ובנה.
השבוע הגשנו עתירה דחופה לבג”ץ בשמה של רולא בדרישה לאפשר לה לחזור מיד לביתה ולמשפחתה בעזה מבלי שתיאלץ לוותר על חירותה העתידית לנסוע . מועד לדיון טרם נקבע ובינתיים, ישראל כופה על עוד הורה הפרדה מילדו מזה חודשיים וחצי ועוד היד נטויה.