מי יוצא, לפעמים, מעזה? שתפו בפייסבוק שתפו בטוויטר
המרחק בין צפון רצועת עזה לבין העיר חברון שבגדה המערבית הוא כ-50 קילומטרים בלבד, אבל רק מעטים מורשים לעבור את המרחק הקצר הזה. ישראל לא החלה להגביל את התנועה בין עזה לגדה כשחמאס השתלט על השלטון ברצועה, אלא שנים קודם לכן, וכיום, מדי חודש לכל היותר אלפים בודדים מתוך מיליוני פלסטינים מצליחים לעבור בין שני האזורים. מה המשמעות? בין היתר, משפחות שלא יכולות אפילו להיפגש חד-פעמית, סטודנטים שנאלצים לוותר על שאיפותיהם, נשים שהתפתחותן העסקית מוגבלת, רבבות שלא יכולים למצוא תעסוקה או הזדמנות להתמקצעות, ובתמונה הגדולה יותר – כלכלה מדוכאת, אבטלה מוגברת, תסכול רב.
הסרטון נעשה בהשראת "הפליטים מדרפור", יוסי עטיה ואיתמר רוז, 2008.
מעט מאוד אנשים. רשמית, ישראל מתירה רק מעבר של מי שעונים על הקטגוריות הבאות: מקרים רפואיים והומניטריים, סוחרים, סטודנטים שמחזיקים במלגות ללימודים בחו"ל (ורק חולפים בדרכם למדינה שלישית. לאחרונה מכביד הצבא ביישום הדרישה לליווי קונסולרי של המבקשים), עובדי ארגונים בינלאומיים, עיתונאים. זהו. בפועל, רוב מי שמקבלים היתר לצאת דרך מעבר ארז הם חולים ומלוויהם, ואליטה של סוחרים, שקיבלו אישור מיוחד לכך.
נניח שאתם מתגוררים ברצועה ומעוניינים לבקר קרוב-משפחה בגדה. כדי לעשות זאת, תאלצו להפנים תחילה את מגבלת "קרוב משפחה מדרגה ראשונה": במקרים מסוימים, תוכלו לבקר את הוריכם, ילדיכם והאחים שלכם. ומה על הדודים? סבא וסבתא? קרובי משפחה אחרים? הם לא בקריטריונים.
גם אם אתם מעוניינים לבקר קרוב משפחה מדרגה ראשונה, הקריטריונים למעבר עדיין צרים מאוד. ביקורי חולים, למשל, מתאפשרים במקרה שהחולה (קרוב משפחה מדרגה ראשונה, כאמור) נמצא באשפוז ממושך או שחייו בסכנה. במקרה זה, עליכם להגיש בקשה ליציאה מהרצועה, מלווה במסמכים הרפואיים הרלוונטיים, ולקוות, לצערכם, שהוועדה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים תסכים שמצבו הרפואי של קרוב-משפחתכם אכן קריטי דיו לצורך קבלת האישור.
תוכלו לצאת מהרצועה גם לחתונה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה; ולהבדיל, במקרה שקרוב משפחה מדרגה ראשונה הלך לעולמו, אז תורשו לצאת לגדה לניחום אבלים. המשוואה עובדת כך: אם, למשל, אביכם שבגדה מת, תוכלו לצאת לטקסי אבלות, אך אם, חלילה, אחותכם שכלה את בנה, לא תורשו לצאת לנחמה. במידה שתורשו לצאת, ילדיכם יוכלו להתלוות אליכם, אך בתנאי שגילם נמוך משש.
ויש גם קטגוריה נוספת שמאפשרת מעבר: ביקור קרוב-משפחה (מדרגה ראשונה) שכלוא בבית סוהר בישראל.
חולים שמבקשים היתר בכדי לקבל טיפול רפואי מחוץ לרצועה חייבים להגיש לצד הישראלי הפנייה של משרד הבריאות הפלסטיני, התחייבות לכיסוי כספי מהרשות הפלסטינית או ארגון בינלאומי, בנוסף לדו"ח רפואי של הרופא המטפל, ולמועד הזמנתם לבית החולים המיועד. בדרך כלל, חולים המבקשים לצאת דרך ארז, מקבלים טיפול בבית חולים בישראל, בירושלים המזרחית או בגדה המערבית, ובמקרים בודדים גם בירדן.
ישראל מאפשרת את יציאתם מהרצועה של עד 120 סוחרים בכירים ביום, לצורך עסקים בישראל ובגדה. סוחרים אלו צריכים להיות בגיל 35 ומעלה, נשואים עם ילדים (לבד מחריגים). מאחר שרוב הסוחרים הבכירים ברצועה הם גברים, רק שמונה סוחרות מהרצועה מורשות לצאת לגדה או לישראל.
ישראל מאפשרת גם לעוד קבוצות לצאת מעזה. נוצרים יכולים לבקש אישור לצאת לגדה ולמזרח ירושלים בחגים מסוימים, בהתאם לקריטריונים שמשתנים משנה לשנה. מוסלמים, לעומתם, אינם מורשים לצאת מהרצועה בחגיהם.
לבודדים שמעוניינים להשיג ויזה למדינה זרה, למוזמנים לאירוע רשמי של הרשות הפלסטינית וכמובן לאח"מים, יש סיכוי לחלוף במעבר ארז לתוך ישראל.
ישראל גם מאפשרת לכדורגלנים לצאת מהרצועה, בתנאי שהם חברי נבחרת הכדורגל הפלסטינית. כדורגלנים אלה יכולים לצאת מהרצועה כדי להשתתף באימונים ובמשחקים של הנבחרת. ספורטאים בענפים אחרים אינם זכאים לכך.
מאחר שברצועה ישנם מוסדות אקדמיים במספר לא מספק ותוכניות לימוד חסרות, צעירים רבים מעוניינים לצאת לצורך לימודים בגדה המערבית או בחו"ל. מאז שנת 2000 ישראל אוסרת על סטודנטים מהרצועה ללמוד בגדה המערבית. הסטודנטים היחידים שיכולים לצאת מהרצועה דרך שטח ישראל הם אלה שזכו למלגה במימון זר ללימודים בחו"ל, וגם זאת תחת תנאים מגבילים.