01

מונעת בנייה (מחדש) של נמל תעופה או נמל ימי בעזה

וכך כופה על תושבי עזה לנוע רק דרך מעברים יבשתיים שיוצאים למצרים או לישראל.

02

קובעת אילו פרויקטים לפיתוח עזה ייצאו לפועל

באמצעות מנגנון השיקום של עזה (GRM). אי אפשר לבנות פרויקטים בעזה בלא שישראל תאשר את הוצאתו לפועל וגם את המיקום, כמו גם את כמויות חומרי הבנייה ואת קצב הזרמתם.

12

כופה מונופול על שוק המלט בעזה

כמו בישראל ובגדה המערבית, כמעט כל המלט שנרכש ברצועת עזה הוא מתוצרת מונופול המלט הישראלי "נשר". כך מנציחה ישראל תלות של שוק הבנייה בעזה בהחלטות הממונה על ההגבלים העסקיים בישראל ובכלל תלות ברגולציה ובהתנהלות שוק הבנייה בישראל. התלות של תושבי עזה באספקה, במיוחד בעקבות שלושת המבצעים הצבאיים האחרונים, והשליטה במעברים מנציחות את המצב הזה.

18

מחייבת את תושבי עזה לספק פרטים אישיים על מנת לקבל חומרי בנייה לבניית בתיהם

לאחר הלחימה ב-2014, ישראל והרשות הפלסטינית הקימו את המנגנון לשיקום עזה בפיקוח האו"ם, שאמור לאפשר לישראל לפקח על הקצאת חומרי הבנייה לשיקום ובנייה מחדש של בתים שניזוקו או נחרבו על-ידי הצבא הישראלי. כדי לקבל את חומרי הבניין, על תושבי עזה לספק פרטים אישיים, את מיקום הבניין, תכניות בנייה וכתב כמויות מדויק. על בסיס נתונים אלה ישראל שוקלת אם להתיר את אספקת חומרי הבניין וכמה.

19

גם אם תאפשר להקימם, אי אפשר להפעיל מתקני התפלה

המחסור המסוכן במי שתייה ראויים בעזה עשוי להיפתר אם יוקמו די מתקני התפלה. אבל, גם אם יוקמו מתקנים כאלה – הם לא יוכלו לפעול ללא חשמל. ישראל מקשה על שיקום ושיפור תשתיות החשמל בעזה משום שהיא קטלגה ציוד ורכיבים הנחוצים לשיקום כ"דו-שימושיים" ומקשה מאוד על הכנסתם לרצועה. בחמישים שנות שליטה בעזה ישראל לא סייעה בהנחת תשתית שתתאים לגידול באוכלוסייה, וכבר שנים רבות שהיא מוכרת לעזה אותה כמות חשמל. לצד זאת, מצבה העגום של כלכלת עזה יוצר קשיי גבייה מלקוחות. הסכסוך הפנים-פלסטיני תורם אף הוא למצב. כתוצאה, במקרה הטוב, בעזה החשמל זורם שמונה שעות שלאחריהן שמונה שעות נתק. כל פעולות היומיום מתוכננות על פי השעות הספורות של אספקת החשמל ובוודאי שאין די חשמל להקצות למפעל שפועל סביב השעון.

27

נושאת – עם גורמים אחרים – באחריות לכך שהמים בברזים מסוכנים לשתייה

96 אחוזים מהמים בברזים של עזה אינם ראויים לשתייה בשל זיהום ומליחות יתר. שתיית המים עלולה לגרום לשורה של מחלות, במיוחד בקרב ילדים. 70 אחוז מהחומרים והציוד הנחוצים לשיקום ותחזוקת מערכת המים והביוב נחשבים על-ידי ישראל ל"דו-שימושיים" וכתוצאה מכך פרויקטים רבים לשיקום תשתיות המים אינם יוצאים לפועל.