מרחב

מרחב

לכיבוש אופי שונה בשטחי B, A ו-C. כך הוא נראה בשטח G, עזה, שם ישראל: Back
04

מונעת כניסה ל"אזור החיץ" בתוך הרצועה

ישראל הכריזה על חגורה ברוחב לפחות 300 מטרים מהגדר המפרידה בין ישראל לבין רצועת עזה, בתוך שטח הרצועה. חלק ניכר מהאדמות החקלאיות הפוריות ברצועה נמצאות במזרחה, באזור הגדר. רוחב אזור החיץ משתנה לעתים, והצבא הישראלי אוכף את האיסור על הכניסה אליו באמצעות ירי. הצבא עצמו, לעומת זאת, נכנס לאזור החיץ בממוצע כמעט פעם בשבוע מאז 2010.

06

שולטת על המרחב האווירי של עזה

כלי טיס בלתי מאוישים, שלוחי ישראל, חגים בשמי הרצועה וזמזומם נשמע כל שעות היום. ישראל חוסמת את המרחב האווירי מעל רצועת עזה (והגדה המערבית) והוא בשליטתה הבלעדית.

14

מגבילה את מרחב הדיג

ישראל מטילה שלל מגבלות שמשמעותן פגיעה קשה בתעשיית הדיג ברצועה. בעיקר, היא מגבילה את הדיג למרחב צר ביותר מחופי עזה (המרחב משתנה לפי האינטרסים הישראלים וכיום עומד על עד שישה מיילים ימיים מהחוף. בהסכמי אוסלו הוחלט על עשרים מיילים ימיים מהחוף). ישראל אוכפת את ההגבלה, בין היתר, על ידי ירי חי לעבר הדייגים והחרמת סירותיהם.

15

מונעת תיקון סירות דיג

ישראל יצרה רשימות של פריטים "דו-שימושיים", מוצרים אזרחיים שעולה חשש שיימצא להם שימוש צבאי. את כניסת הפריטים האלה ישראל מונעת, או ממעטת לאשר, וגם זאת לאחר הליך ממושך ובלתי שקוף. ברשימות שמתפרסמות באתר המנגנון לשיקום עזה מופיעים כבר אלפי פריטים. בכך חורגת ישראל משמעותית מהסטנדרט הבינלאומי. ברשימה כלולים חומרים כמו פיברגלס נוזלי, חומר אטימה ולוחות עץ שנחוצים לתיקון סירות דיג. בשל אי היכולת לתקן את סירותיהם, דייגים איבדו את מקור פרנסתם.