

מחליטה אם תזכה לנגן במחנה קיץ מוזיקלי
ב-2012 וב-2013 נאלצנו להיאבק כדי לגרום לישראל לאפשר לילדים שלומדים בבית הספר היחיד למוזיקה בעזה להשתתף במחנה קיץ מוזיקלי של חמישה ימים בגדה המערבית. ב-2012, ישראל התירה רק ל-19 מהתלמידים לצאת, המבוגר שבהם בן 15. נדרש מאבק נוסף כדי שישראל תאשר לכמה מהמורים ללוות את הילדים. שנה לאחר מכן, ביקשו 47 ילדים להשתתף במחנה הקיץ. תחילה, הרשויות בישראל הודיעו כי רק 30 תלמידים רשאים לצאת. מורי בית הספר סירבו לבחור מי מהילדים, שמתכוננים כל השנה למפגש הקיץ, לא יזכה להשתתף, וישראל הודיעה כי חזרה בה, וגם שלושים התלמידים לא יוכלו לצאת. רק בעקבות לחץ תקשורתי ופנייה של ח"כ זהבה גלאון, 47 ילדים וחמישה מלווים הצליחו לצאת לגדה כדי לנגן במחנה המוזיקלי.
משפיעה על החלטות חיים של נשים מעזה

משפיעה על החלטות חיים של נשים מעזה
בשנת 2000 ישראל הקפיאה באופן כמעט מוחלט את מרשם האוכלוסין הפלסטיני ולא אפשרה עוד לתושבי רצועת עזה לרשום קרובי משפחה מדרגה ראשונה שעברו לגור איתם. לרוב מדובר בנשים מפזורת הפליטים הפלסטינית שנישאו לתושבי הרצועה והגדה, ועברו לגור עם בני זוגן. כתוצאה מכך, פלסטיניות רבות שנישאו לתושבי עזה חסרות מסמך מזהה שמאפשר להן לצאת מהרצועה, בין אם דרך ישראל או דרך מעבר רפיח למצרים. (ר' עמוד 49)
לא מקבלת חופשה כעילה להיענות לבקשת יציאה מעזה

לא מקבלת חופשה כעילה להיענות לבקשת יציאה מעזה
הקריטריונים המגבילים שעל-פיהם ישראל מתירה כניסה ויציאה אל ומהרצועה אינם כוללים יציאה לחופשה בחו"ל (בוודאי שלא בגדה או בישראל). מרבית תושבי עזה מעולם לא יצאו מהרצועה.
מקשה על קיום קשרים תרבותיים עם הגדה

מקשה על קיום קשרים תרבותיים עם הגדה
לגדה המערבית, לעזה ולפלסטינים החיים בעולם ובישראל היסטוריה ותרבות משותפות. עם הטלת הסגר, הפכה השמירה על אותם קשרי תרבות לקשה יותר. ישראל מתירה לתושבי רצועת עזה לצאת "מעת לעת" לכנסים או לאירועים מיוחדים, אך רק כאלו שנערכים בחסות הרשות הפלסטינית. כל אירוע תרבות, הנערך בגדה המערבית או בישראל ואינו בחסות הרשות הפלסטינית, אינו "קריטריוני" ולכן אינו מזכה בהיתר יציאה.
פוגעת גם בפעילות ארגוני החברה האזרחית בעזה

פוגעת גם בפעילות ארגוני החברה האזרחית בעזה
בעזה פועלת חברה אזרחית שוקקת שמסייעת לאוכלוסייה בעזה בתחומי חיים רבים, כמו ארגונים שמסייעים לנכים, מרכזי תרבות וארגונים שמקדמים זכויות נשים. הקריטריונים המגבילים את תנועתם של תושבי עזה וכניסת אנשים לתוך הרצועה מאפשרים לאתלטים של נבחרות לאומיות ולסוחרים לצאת מעזה, אך מונעים יציאת פעילי חברה אזרחית להכשרות נחוצות ומונעים מתורמים וממומחים להיכנס לעזה כדי לשפר את עבודת הארגונים.
פוגעת בלימודים באוניברסיטאות

פוגעת בלימודים באוניברסיטאות
לפקולטות למדעי הטבע באוניברסיטאות של עזה נחוצים חומרים כימיים וביולוגיים. ציוד נוסף שדרוש למעבדות מחקר וללימודי רפואה והנדסה גם הוא חסר. ישראל מחשיבה ציוד זה כ"דו-שימושי" ומונעת את כניסתו לעזה. בנוסף, הפסקות החשמל פוגעות במעבדות המחקר וניסויים רבים מושבתים. ציוד להבטחת זרם מתמשך (מכשירי אל-פסק), אגב, מופיע אף הוא ברשימות הפריטים הדו-שימושיים.
מונעת מאקדמאים להגיע לכנסים בחו"ל או להזמין קולגות לעזה

מונעת מאקדמאים להגיע לכנסים בחו"ל או להזמין קולגות לעזה
התפתחות בעולם האקדמי דורשת נוכחות והופעה בכנסים, שבהם חוקרים מחליפים רעיונות ויוצרים קשרים. הקריטריונים שקבעה ישראל ליציאת תושבי עזה אינם כוללים השתתפות בכנסים או בהכשרות אקדמיות. ישראל גם מונעת כניסת חוקרים מרחבי העולם לעזה.
שולטת בתושבי עזה אבל להם אין יכולת של ממש להשפיע על החלטותיה

שולטת בתושבי עזה אבל להם אין יכולת של ממש להשפיע על החלטותיה
תושבי עזה והגדה המערבית מושפעים באופן ישיר ועקיף על-ידי החלטות הדרג הפוליטי בישראל, אך אין ביכולתם להצביע בבחירות למוסדות הישראלים שקובעים מדיניות זו.
מונעת צפייה בסרטוני יוטיוב בטלפון הנייד

מונעת צפייה בסרטוני יוטיוב בטלפון הנייד
ישראל ממשיכה להחזיק בידיה את השליטה במרחב האלקטרו-מגנטי ברצועת עזה (ובגדה המערבית) ונמנעת מלהקצות לרצועת עזה תדרים של דור שלישי (3G) ודור רביעי (LTE). זה לא רק פוגע בחוויית המשתמש של גולשי הרשת בעזה, אלא גם מציב אתגרים מיותרים בפני תעשיית ההיי-טק המתפתחת.
אוסרת על תושבי עזה ללמוד בגדה המערבית

אוסרת על תושבי עזה ללמוד בגדה המערבית
משנת 2000 ישראל אוסרת באופן גורף על תושבי עזה ללמוד באוניברסיטאות בגדה המערבית, למרות שבגדה מציעים תכניות לימודים שאין באוניברסיטאות ובמכללות ברצועה. בג"ץ דחה עתירה שהגיש ארגון גישה ב-2012 בשמן של חמש נשים מעזה שביקשו ללמוד (מגדר, משפט ופיתוח, ודמוקרטיה וזכויות אדם) באוניברסיטה בגדה המערבית, תכניות שאין באוניברסיטאות ברצועה.