בתום עוד מתקפה ישראלית אלימה ברצועה, חוזרים השבוע תושבי עזה לשגרת החיים תחת “הסגר הרגיל” ולאלימות שמובנית במשטר ההיתרים הישראלי, המכתיב את אפשרויותיהם המועטות לממש צרכים בסיסיים ודוחקים התלויים בחופש תנועה.
המערכת הבירוקרטית שפיתחה ישראל כדי לנהל ולדכא את האוכלוסייה הפלסטינית שחיה תחת כיבושה מכפיפה מיליוני אנשים להחלטות המתקבלות על ידי רשויות הצבא וזרועות הביטחון. מדובר בשיטת התעמרות שקופה וערמומית; היא לרוב לא מגיעה לכותרות ואינה לוכדת את תשומת לבו של הציבור בישראל ובעולם, אך היא מחלחלת לכל פרט בחיי היומיום של פלסטינים ופלסטיניות.
רגע לפני שישראל סגרה את מעבריה עם עזה ותקפה ברצועה, פרסמנו ארבע עדויות של פלסטינים ופלסטיניות, המספרים כיצד משטר ההיתרים ומפעיליו הישראליים השליכו ומשליכים על חייהם. העדויות פורסמו במקביל למקבץ עדויות חדש שהוציא ארגון שוברים שתיקה ובו חיילים וחיילות ישראלים מהמינהל האזרחי, מיחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש), וממנהלת התיאום והקישור (מת”ק) מספרים על משטר ההיתרים מנקודת מבטם.
א’, ס’, ק’ ו-מ’ הם ארבעה פלסטינים ופלסטיניות ש”גישה” סייע להם לנוע מהרצועה ואליה כדי לממש צרכים דוחקים ובסיסיים. העדויות שמסרו מספקות הצצה למציאות של משטר ההיתרים מנקודת מבטם של מי שנפגעים ישירות מהתנהלות הרשויות בישראל ומהאלימות הבירוקרטית בה הן נוקטות כדרך קבע.
“דרשתי להיפגש עם איש שב”כ”, סיפר מ’ בעדותו. “אחרי ארבע וחצי שעות הוא הגיע. שאלתי אותו מה הסיבה שנותנים לי היתר ואז לוקחים אותו. הוא אמר לי ‘אתה בן אדם עם לב טוב, אין עליך כלום, הבעיה עם אנשים מסביבך’. שאלתי למה הוא מתכוון, לילדים שלי? הוא אמר שהם לא קשורים. שאלתי אם הייתי באיזה אזור שלא הייתי צריך להיות, אולי דיברתי עם מישהו בטעות? הוא אמר לי שלא. הוא שאל למה הילד הצעיר שלי עוד לא התחתן. אמרתי לו את האמת, שאין לי כסף כדי לעזור לו, אין לי. הוא אמר שהוא מקווה שהימים הבאים יהיו יותר טובים, שאין לו שום דבר ספציפית עליי, שאולי יבדוק עם המפקד שאחראי על האזור שלי. את מבינה, זה כמו שיש לך שכן שמואשם בגניבת רכב, ובגלל שהוא שכן שלך גם את מואשמת!”
לקריאת עדותו של מ’ במלואה, ולעדויות נוספות על פגיעותיו של משטר ההיתרים, לחצו כאן.
*
לעדכונים נוספים מהזמן האחרון: