המהנדס ר”ג, בכיר באיגוד אנשי העסקים בעזה, אמר ל”גישה” ביוני האחרון כי “בחלוף שש שנים מאז כינון מנגנון שיקום עזה (Gaza Reconstruction Mechanism) כל הצדדים כבר מבינים שהוא חסר תוחלת”. לדעתו, המנגנון חיבל בפעילות הכלכלית והמסחרית ברצועה. “האזרח הפשוט לא יכול היה להשיג מלט לשיפוץ בביתו. המנגנון יצר שוק שחור והיעדר שוק חופשי, ואף צבע את עבודת החברות הקבלניות בגוונים ביטחוניים. מחסני חומרי הבניין והתעשייה מצולמים 24/7 ותחת אבטחה כאילו היו ‘בסיסים צבאיים'”.

לפי ר”ג, דרישות המנגנון שיתקו את הסקטור הפרטי: “כל פריט שאתה רוכש דורש תיאום מורכב, שגורר עלויות נוספות. אם אתה בונה מפעל, אתה חייב לכלול ברשימות שמוגשות למנגנון כל פריט קטן שיהיה בו. הבנייה מתבצעת בשלבים לפי לו”ז שנקבע במנגנון. אחרי כל שלב יש ביקורת, ואי אפשר להמשיך לשלב הבא בלי אישור. זה מעיק ושוחק ואסור לטעות באף שלב, אחרת תיכנס לרשימה שחורה ללא אפשרות מחילה, וגם טעויות מצד פקחי האו”ם או של הצד הישראלי שיבשו והביאו להשעיית פרויקטים. מי שעובד תחת המנגנון מרגיש שהוא מכניס ראשו אל הגרדום”.

צילום: אמג’ד אלפיומי
צילום: אמג’ד אלפיומי

ר”ג סיפר כי חברת הבנייה שבבעלותו הושעתה מהמנגנון לפני חמש שנים, בעקבות גניבת חומרים שבוצעה באחד ממחסניה. “פניתי לכל הגורמים – לאו”ם, לצד הפלסטיני ולצד הישראלי – וצירפתי את כל התיעוד והאישורים שמעידים שהייתה פריצה ושאני לא גונב מעצמי, אך לשווא. כל הצדדים התנערו מאחריות והעבירו אותי מאחד לשני. איך זה שבמשך שנים הבעיה הזאת לא נפתרת? למה אין פתרון הוגן למי שנזרק החוצה מהמערכת המסובכת הזאת שלא באשמתו?”.
לדבריו, המנגנון נכשל במטרתו לספק לקבלנים את החומרים שישראל מחשיבה כ’דו-שימושיים’. “כניסת מנופים, משאבות וחומרי בידוד התעכבה מאוד בשל היעדר אישור מישראל, אפילו לאחר סיום תקופת החוזה של הקבלן. רבים נאלצו לפנות לשוק השחור כדי לסיים פרויקטים במועדים שקבעו הגורמים המממנים, מה שסיכן אותם בהשעיה מהמנגנון. לדעתי צריך לבטל את המנגנון לחלוטין”.

למידע נוסף על מדיניות ישראל בנוגע לפריטים דו-שימושיים והמנגנון לשיקום עזה, לחצו כאן.