לדברי מונדר שובלק, מהנדס ומנכ”ל רשות המים של עיירות החוף ברצועת עזה (CMWU), לתשתיות המים והביוב ברצועה נחוצים אלפי פריטים, בהם חלקי חילוף וציוד מכני ואלקטרומכני רב. “את כולם מגדירה ישראל בשנים האחרונות ‘דו-שימושיים’, אך היא מגבילה את הכנסתם מתחילת שנות ה-2000”, אמר.
לפי שובלק, ל-CMWU יש שני מסלולים לתיאום והכנסת הציוד החיוני לתחזוקה ולתפעול השוטפים של המערכות: מנגנון שיקום עזה (Gaza Reconstruction Mechanism), המשמש להכנסת הנחוץ לבנייה ולשיפור המערכות במסגרת פרויקטים גדולים במימון בינלאומי, ותיאום ישיר בין רשות המים הפלסטינית (PWA) והצד הישראלי.
“קבלנים העובדים תחת המנגנון מסתמכים על מכתבי התחייבות מה-CMWU המאשרים שהציוד מיועד עבורנו, והם אלה שמעלים למערכת את הבקשות ואחראים על הכנסתו”, הוא הסביר. “בעבר היו עיכובים, אך הדברים נכנסו. מאז הלחימה במאי הם לא מקבלים יותר תשובות”. שובלק הדגיש כי “קבלנים העובדים תחת המנגנון אחראים על תיאומים עבור פרויקטים נוספים ברצועה. כל טעות שנעשית בתום לב עלולה להכניס אותם ל’רשימה שחורה’, ולהשליך על הכנסת פריטים לפרויקטים של ה-CMWU. אסור שהאמינות שלנו תיפגע”.
במסגרת מסלול התיאום השני, ה-PWA פועלת על פי תחום אחריותה ומעבירה לצד הישראלי בקשות באשר לציוד הנחוץ ל-CMWU. “לאחר שהבקשות עולות למערכת, אנחנו בודקים את מצבן מול האחראי על התיאום במעבר ארז”, אמר שובלק והסביר כי מדובר בפריטים החיוניים לתחזוקה שוטפת: “גילינו שעדיף להכניס אותם מחוץ לביורוקרטיה המסובכת של המנגנון כדי שיהיה מלאי זמין לתיקונים במקרה של תקלות ולמנוע שיבושים במערכות”.
אך לדבריו, גם ערוץ זה חסום מאז מאי האחרון. “לצערנו, ישראל לא עונה לבקשות”, אמר שובלק. הוא הזהיר כי “המחסור מסכן כרגע את תפקודם של תחנות התפלה ושל המתקן לטיהור שפכים באל-בוריג’, עליו נסמכים 800 אלף תושבים. השבתתו עלולה להביא לאסון אקולוגי ולהזרמת ביוב לא מטופל לים”.
למידע נוסף על מדיניות ישראל בנוגע לפריטים דו-שימושיים והמנגנון לשיקום עזה, לחצו כאן.