פרי בשל

ביוני 2007, לאחר עלייתו של חמאס לשלטון ברצועה, ישראל הטילה איסור מוחלט על הוצאת סחורות מהרצועה [1] ובספטמבר של אותה שנה, הכריזה עליה כעל “שטח עוין“. האיסור על הוצאת סחורות מן הרצועה היה חלק מאסטרטגיית “הלוחמה הכלכלית” שישראל אימצה באותה תקופה. בן לילה, סוחרים ברצועה איבדו גישה לשווקים שמחוצה לה, לרבות שווקיה המרכזיים והטבעיים של עזה, בישראל ובגדה המערבית, בהן שווקו 85 אחוזים מן הסחורות שיצאו את הרצועה עד יוני 2007. האיסור על הוצאת סחורות הביא לצניחה בכמות התוצרת החקלאית המשווקת מחוץ לרצועה: מכ-3,544 טון בחודש [2] עד המחצית הראשונה של יוני 2007 (ראו גרף 1) לכאפס טון בתקופה שמיד אחרי ההכרזה, ירידה שתרמה להתמוטטות הכלכלית ברצועה.

ישראל אמנם אפשרה, עם הזמן, יצוא מצומצם של סחורות מסוימות מעזה לחו”ל, אך האיסור על שיווק תוצרת חקלאית מעזה בגדה המערבית נותר על כנו במשך שבע שנים, עד שלהי 2014. רק לאחר המתקפה ההרסנית של ישראל על הרצועה באותה שנה, במסגרת המשא ומתן להפסקת אש, הותר שיווק מוגבל של תוצרת חקלאית בגדה. השנה שהתחילה מיד לאחר מכן, שנת 2015, הייתה שנת שמיטה (תשע”ה), ולראשונה מאז 2007, ישראל אפשרה שיווק של עגבניות וחצילים מתוצרת עזה בשטחה. תחילה, הנהיגה ישראל מכסות של 250 ו-50 טון בחודש, בהתאמה, ובהמשך הרחיבה אותן בהדרגה ל-400 ו-50 טון, בהתאמה (בפועל, כמות התוצרת היוצאת מעזה לישראל בחודש עולה לעיתים על הכמות המותרת על פי המכסות הרשמיות שקבעה ישראל).

ב-2022, במהלך שנת השמיטה תשפ”ב, ישראל אפשרה שיווק של סחורות חקלאיות נוספות בשטחה וכמות התוצרת החקלאית ששווקה מחוץ לרצועה, בכל היעדים, הייתה הגדולה ביותר שנרשמה מאז שנת 2000: 5,377 טון לחודש בממוצע בין ינואר לאוגוסט 2022. מדובר בעלייה של 67 אחוזים בהשוואה לממוצע החודשי של התוצרת שיצאה באותה תקופה ב-2021.

ההרחבה של סוגי התוצרת מעזה המותרים לשיווק בישראל, בשילוב עם גיוון סוגי התוצרת המותרים לשיווק בגדה המערבית, הובילו לעלייה בשיווק מחוץ לרצועה כמו גם בהכנסות של חקלאים פלסטינים בעזה,[3] אך המגזר החקלאי עדיין רחוק ממיצוי הפוטנציאל הטמון בו. עם צמצום הסחר החקלאי בעקבות הטלת ההגבלות הישראליות, הצטמצם גם מספר המועסקים במגזר. ב-2020, רק 12,882 עובדים הועסקו בחקלאות, ירידה של 39 אחוזים מ-21,060 עובדים ב-2005. במחצית הראשונה של 2022, במהלך שנת השמיטה, כ-18,860 עובדים הועסקו במגזר, 10 אחוזים פחות מ-2005.

ישראל ממשיכה להטיל הגבלות נוספות ולנקוט בפרקטיקות המזיקות לענף החקלאות בעזה (כמפורט מטה), אך לא מאוחר לאושש את המגזר החקלאי ברצועה. עבור ממשלת ישראל, ההחלטה להמשיך ולאפשר את שיווק התוצרת החקלאית מעזה ששווקה בישראל במהלך שנת השמיטה הינה החלטה פשוטה פוליטית. יתרה מכך, על ישראל מוטלת חובה חוקית לאפשר פעילות כלכלית ופיתוח ברצועה, הנובעת משליטתה המתמשכת באזור. כפי שיפורט במסמך זה, ישנם צעדים נוספים שביכולתה לנקוט בהם על מנת להסיר הגבלות הממשיכות לפגוע בענף.

פרי בשל
גרף 1: ישראל אסרה על שיווק תוצרת חקלאית מחוץ לרצועה ביוני 2007. במחצית הראשונה של שנה זו, בכל חודש, נשלחו כ-3,544 טון תוצרת חקלאית מעזה לשיווק בישראל, בגדה המערבית ובחו”ל.

 

פרי בשל

ביהדות, בכל שנה שביעית יש לשבות מעבודת האדמה. חקלאים ישראלים המקיימים את מצוות השמיטה אינם מגדלים או קוצרים יבולים; במקום זאת הם רוכשים תוצרת חקלאית מחקלאים שאינם יהודים ומוכרים אותה ברווח לקמעונאים על מנת לשמור על פרנסתם. חקלאים המקיימים את המנהג נדרשים להירשם במשרד החקלאות כשומרי שמיטה ולקבל רישיון מיוחד המאפשר רכישה של תוצרת ממקורות זרים במהלך שנת השמיטה, במסגרת מכסות קבועות מראש. במהלך שנת שמיטה, לקוחות שומרי מצוות אינם רוכשים תוצרת חקלאית שגודלה ונקצרה על ידי יהודים, וכך אחת לשבע שנים, כאשר עולה הביקוש לתוצרת חקלאית מלא-יהודים, נפתח חלון הזדמנויות למסחר חקלאי פלסטיני או זר.

ראיונות שערך ארגון גישה עם חקלאים וסוחרים בעזה מעידים כי הרחבת סוגי התוצרת המותרים לשיווק במהלך השמיטה התקבלה בברכה ברצועה. סוחר אחד העיד כי: “להרחבת השיווק הייתה השפעה משמעותית. הרווחים שלנו גדלו והרגשנו בהבדל – לא רק הסוחרים, גם החקלאים ברצועה הושפעו לטובה. כך לדוגמא, בעזה מגדלים כמות גדולה של מלפפונים ושיווקם בישראל מיטיב כלכלית עם שני הצדדים”. סוחר אחר אמר לנו כי ההרחבה אפשרה לספקים בעזה לרקום קשרים עסקיים חדשים עם חקלאים בישראל. על פי ארגון המזון והחקלאות העולמי, מינואר ועד תחילת אוגוסט 2022, שווי הסחורה החקלאית מעזה המשווקת בישראל עלה בלמעלה מ-1,300 אחוזים והכניס לרצועה כ-6.3 מיליון דולר אמריקאי. זאת בהשוואה לשווי של מעט יותר מ-434,000 דולר אמריקאי לסחורה החקלאית שיצאה מעזה לישראל באותה תקופה ב-2021 (לפני שנת השמיטה).

ישראל טענה בעבר כי בשל שיקולים פיטוסניטריים (מונח מתחום הגנת הצומח), לא ניתן לאפשר שיווק חופשי של תוצרת חקלאית מעזה בישראל ואף לא בגדה המערבית. ואולם, נראה שגם שיקולים אחרים משחקים תפקיד, לרבות פרוטקציוניזם, כוונה להפעיל לחץ על רשויות חמאס ברצועה וחוסר רצון פוליטי למציאת פתרונות לאתגרים פיטוסניטריים. ישראל הדגימה נכונות לאפשר ליותר מוצרים לצאת מן הרצועה, אך רק כאשר הדבר שירת את האינטרסים שלה. שנת השמיטה היא דוגמא מובהקת לכך שכאשר גובר הביקוש בישראל בשל הגבלות הלכתיות על ייצור חקלאי, חששות פיטוסניטריים מאבדים מחשיבותם. נוסף על כך, יש לציין כי חששות פיטוסניטריים אינם ייחודיים לתוצרת חקלאית מן הרצועה, ובהינתן רצון פוליטי, ניתן להתגבר עליהם באמצעות בדיקות מתאימות, פיקוח או דרכי טיפול אחרות. ההיתרים הניתנים במהלך שנת השמיטה מוכיחים כי ישראל יכולה לאפשר הרבה מעבר למותר כיום. הרחבה קבועה של השיווק החקלאי מעזה בישראל היא דרך פשוטה וחפה, יחסית, ממחלוקת פוליטית לחיזוק הכלכלה הפלסטינית; יתרה מכך, זהו מהלך מתבקש מתוקף חובותיה של ישראל לאפשר חיי שגרה וגישה לפרנסה.

גם במסגרת הסדרי שנת השמיטה, ישנן מספר הגבלות שמכבידות על חקלאים בעזה ודורשות בחינה מחודשת מצד ממשלת ישראל, מתוקף חובותיה החוקיות. הגבלות על כניסת פריטים שישראל מגדירה כ”דו-שימושיים” לרצועה, ביניהם דשנים וציוד נוסף הנדרש לחקלאות, מערימות אתגרים משמעותיים בפני חקלאים בעזה, הנאלצים להשקיע משאבים במציאת פתרונות חלופיים לציוד החסר, ומונעות כבר שנים מיצוי של הפוטנציאל הטמון בענף. בנוסף, העמימות המתמשכת סביב מדיניותה של ישראל וסירובה של המדינה לפרסם את הסדרי שנת השמיטה או להעמיד לרשות הציבור מידע נגיש ושקוף באשר לסוגי התוצרת מעזה שניתן יהיה לשווק במהלכה, ובנוגע לתוקפה של ההחלטה להרחיב את השיווק, מחריפים לאין שיעור את אי-הודאות הכלכלית של חקלאים ברצועה. לא רק שישראל לא פרסמה בתחילת שנת השמיטה תשפ”ב את מדיניותה אלא שעד היום, לא פורסמה החלטה רשמית אם השיווק המורחב שהתאפשר בשנה האחרונה יימשך או יופסק. משכך, לחקלאים בעזה חסר מידע בסיסי הנדרש לתכנון יבולים עתידיים, ונפגעת יכולתם לצפות מראש ביקוש לסוגי תוצרת או לכמויות, כפי שהיו יכולים לעשות בשוק תחרותי. כמו כן, ההגבלה הישראלית על רכישת תוצרת מעזה רק לבעלי רישיון שמיטה מונעת מסוחרים ברצועה לפתח קשרים עסקיים עם קניינים שאינם מחזיקים ברישיון שמיטה, ופוגעת בכוח המיקוח שלהם מול הקניינים בעלי הרישיון.

 

פרי בשל

(*הפריטים המסומנים בכוכבית הותרו לשיווק בישראל במסגרת שנת השמיטה תשפ”ב)

פריט  מותר לשיווק בגדה המערבית מותר לשיווק בישראל
תותים כן  לא 
פלפלים מתוקים כן  כן* 
עגבניות שרי כן  כן* 
עגבניות כן  כן* 
בטטות כן  כן* 
פלפלים חריפים כן  כן* 
תמרים כן  לא 
מלפפונים כן  כן* 
כרוביות כן  לא 
קישואים כן  כן* 
דלעות כן  לא 
כרובים כן  לא 
חצילים כן  כן* 
גזרים אדומים כן  לא 

פרי בשל

כל תוצרת חקלאית היוצאת את הרצועה עוברת דרך מעבר כרם שלום שבין עזה וישראל. זהו מעבר הסחורות היחיד דרכו ניתן להעביר סחורות לישראל, לגדה המערבית ולחו”ל.[4] ישראל מנצלת לעיתים קרובות את שליטתה במעבר וסוגרת אותו כצעד ענישתי, כאמצעי להפעלת לחץ על תושבי הרצועה, כפי שעשתה לאחרונה באוגוסט 2022. המעבר גם סגור דרך קבע בחגי ישראל. סגירות פתאומיות וענישתיות של המעבר גורמות לתושבי הרצועה להפסדים כלכליים כבדים. במקרים רבים, בזמן שהסחורות כבר מצויות במעבר, מתקיים עיכוב בהליך שחרור הסחורות לישראל הפוגע באיכות הסחורה, מוריד את מחירה בשוק הישראלי ובכך פוגע בהכנסות המגדלים בעזה.

מיקומו של המעבר, בנקודה הדרומית ביותר של רצועת עזה, אינו אסטרטגי: סחורות המגיעות אליו מישראל משונעות דרומה ומייד לאחר מכן שוב צפונה בצידו השני של המעבר, וסחורות היוצאות מעזה משונעות עד נקודתה הדרומית ביותר ואז מובלות שוב צפונה בתוך שטחי ישראל (ראו במפה מטה). הדבר מאריך מאוד את זמן השינוע ומייקר משמעותית את עלותו. כביש 232, המוביל למעבר בצדו הישראלי, הינו ארוך, צר ומפותל, וברובו נתיב אחד בלבד בכל כיוון. חלקים מהכביש נשחקו תחת משקלן של מאות המשאיות הנוסעות בו מדי יום, ומצבו ירוד. העברת סחורות ממעבר בצפון הרצועה, לו היתה ישראל מאפשרת זאת, היתה מפחיתה עלויות שינוע בשני צידי המעבר ומקלה על עומס התנועה בכביש 232.

פרי בשל
מסלולן של משאיות המשנעות סחורה בין עזה וישראל דרך מעבר כרם שלום. מקור: כרם שלום, גישה 2020.

גורמים נוספים המקשים על שיווק תוצרת חקלאית מן הרצועה הם זמני ההמתנה הארוכים בכרם שלום, מיסים גבוהים ותעריפי מעבר יקרים וכן הגבלה ישראלית על גובה המשטחים במעבר ל-1.6 מטרים בלבד (הסטנדרט הבינלאומי הוא 1.9 מטרים). הגבלת הגובה מצמצמת את היקף התוצרת שניתן להעמיס במשאית ולכן מייקרת את עלות השינוע. במחסום ישנם שני משקפי רנטגן שנתרמו על ידי ממשלת הולנד ומיועדים לסריקת סחורות כשהן על גבי המשאית ו/או בתוך מכולות מבלי צורך לפרוק אותן. בפועל, למרות השימוש במשקפים, סחורות יוצאות עדיין עוברות בידוק נוסף ומיותר שמצריך את פריקתן ומאריך את שהותן במעבר. אין במעבר די צל ואין בו אפשרויות אחסון (לרבות קירור), מה שעלול לפגוע באיכות הסחורה. הוועדה הפלסטינית לתיאום כניסת סחורות לרצועה פיתחה תכנית לשדרוג צדו הפלסטיני של מעבר כרם שלום, הכוללת בנייה של סככות צל. העבודה על תכנית זו החלה ב-2022 וצפויה להסתיים עד סוף השנה, אם כי על פי מידע שנמסר לגישה, עליית מחירי מוצרי הגלם הדרושים לשדרוג הובילה לבעיות במימון התכנית.

פרי בשל

ישראל אוכפת אזור חיץ לאורך גדר ההפרדה, בתוך שטח הרצועה, ובו מצוי חלק משמעותי מאדמותיה החקלאיות של עזה. היא אוסרת על תושבי עזה להתקרב למרחק של יותר מ-300 מטרים מהגדר ומתירה לחקלאים בעזה להגיע רק עד מרחק של 100 מטר ממנה. האזור שבין הגדר לקו מאה המטרים נחשב לאזור אסור והצבא הישראלי אוכף את איסור הגישה אליו באמצעות ירי חי. חקלאים פלסטינים אינם מורשים לגדל דבר בשטח הזה, אף שהקרקעות הן בבעלות פרטית של התושבים, והצבא הישראלי פולש אליו באופן קבוע על מנת להסיר צמחייה, לשטח מבנים ולחשוף את פני השטח. ישראל גם מבצעת ריסוס תקופתי של קוטלי עשבים, הפוגעים ביבולים, גם מחוץ לשטח האסור עצמו.

בשנת 2017 החלו גם הרשויות בעזה להטיל הגבלות מסוימות בסביבת אזור החיץ: אחרי השעה 19:00, לחקלאים אסור להיכנס לאדמות הממוקמות במרחק של פחות מ-300 מטרים מהגדר (מזרחית לכביש ג’אקר), ומי שאינם חקלאים נדרשים לאישור מיוחד כדי להיכנס לאיזור בכל שעות היממה. לאחרונה מתנהלים דיונים בין החקלאים לרשויות המקומיות בעזה לגבי סוגי היבולים שיאושרו לגידול באזור שבין 100-300 מטרים מן הגדר. על פי מקורות ברצועה, מאוגוסט 2022, הרשויות אוכפות נהלים חדשים לזיהוי הנכנסים לשטח ודורשות מחקלאים ורועים להצטייד בתעודות זיהוי מיוחדות ולעטות אפודים.

כביש ג'אקר בעזה ואזור החיץ. מקור: אין גבול, גישה 2018.
כביש ג’אקר בעזה ואזור החיץ. מקור: אין גבול, גישה 2018.

בין אם נאכפות על ידי ישראל או הרשויות המקומיות בעזה, הגבלות על גישה לאדמות, על סוגי הגידולים או על המבנים שניתן להציב על אדמות חקלאיות פוגעות בייצור החקלאי ברצועה ובפרנסת התושבים הרעועה גם כך.

פרי בשל

מזה למעלה מ-15 שנה, ישראל פוגעת במכוון בכלכלה הפלסטינית ברצועת עזה באמצעות הגבלות על תנועת סחורות ואנשים ונקיטת מדיניות הרסנית שמגבילה את המגזר היצרני ופוגעת בהכנסותיו ובכך גם בתנאי המחייה בעזה. צעדים אלה לא פסחו על המגזר החקלאי ברצועה, התומך בייצור מקומי ומספק עבודה לאלפי אנשים. על פי החוק הבינלאומי, ישראל מחויבת לאפשר לפלסטינים החיים תחת כיבוש חיי שגרה ולהגן על בריאותם, רווחתם וגישתם לפרנסה. לפיכך, עליה לאפשר מעבר חופשי של סחורות אל הרצועה וממנה, בכפוף לבדיקות ביטחוניות פרטניות ומידתיות בלבד, להגן על המגזר החקלאי בעזה ובהיותו מקור מרכזי לפרנסה ולאספקת מזון, להסיר חסמים הפוגעים בפעילותו. ממשלות ישראל לדורותיהן אף הצהירו כי הן מעוניינות לאפשר פיתוח כלכלי ויציבות ברצועה, למרות שאכפו בהתמדה מדיניות שתוצאותיה מנוגדות למטרה זו.

מסמך מדיניות זה כולל מספר המלצות מעשיות המפרטות כיצד תוכל ממשלת ישראל לשנות את מדיניותה הפוגענית ולחזק את המגזר החקלאי ברצועה ובכך להמריץ את הפעילות הכלכלית בה. בראש ובראשונה, מדובר בעמידה בחובות החלות על ישראל על פי דין, אך גם מעבר להן, אין כל סיבה שלא ליהנות מהגשמת הפוטנציאל שטמון בכך, המחכה להיקטף כפרי בשל.

המלצות לממשלת ישראל:

  • לאפשר הוצאה ושיווק של כל הסחורות החקלאיות מחוץ לרצועה, ולכל הפחות:
    • להרחיב את סוגי התוצרת החקלאית מן הרצועה המאושרת לשיווק בישראל ובגדה המערבית ולכלול, לדוגמא, שיווק תותים בישראל ותפוחי אדמה בגדה המערבית
    • לשמר את כל ההרחבות שהונהגו במסגרת שנת השמיטה תשפ”ב
    • להסיר מכסות
    • לאפשר לכל בעל עניין לרכוש סחורה חקלאית מן הרצועה
  • לתעדף שיווק של תוצרת חקלאית פלסטינית מרצועת עזה והגדה המערבית על פני ייבוא מחו”ל
  • לאפשר כניסה רציפה לעזה של חומרים ופריטים חיוניים לחקלאות
  • להבטיח את פעילותו השוטפת של מעבר כרם שלום ולהימנע מסגירתו כצעד ענישתי
  • לאפשר תנועה של סוחרים מעזה אל ישראל ואל הגדה המערבית ולאפשר לקניינים מהגדה המערבית להיכנס לעזה על מנת לאפשר מסחר
  • לפתח את התשתיות במעבר כרם שלום, ולשדרגו:
    • לקצר את זמני הטיפול בסחורות במעבר
    • להקים תאי קירור לאחסון במעבר
    • להגדיל את גובהם המירבי של משטחי הסחורה ולהתאימם לסטנדרט הבינלאומי של 9 מטרים
    • לאפשר שינוע מכולות דרך המעבר באמצעות שימוש בסורקים הקיימים, ולהימנע מדרישות מכבידות לפריקה והעמסה חוזרת של הסחורה
  • להוזיל או לבטל מיסים ודמי מעבר הייחודיים למעבר כרם שלום
  • לפתוח לפחות עוד מעבר סחורות אחד בצפון הרצועה על מנת להוזיל עלויות שינוע ולשפר את בטיחות התושבים המתגוררים בסמוך לכביש 232 על ידי צמצום תנועת המשאיות בכביש
  • לשדרג את כביש 232 המוביל לכרם שלום על ידי הוספת נתיבים ושיפור התשתיות כדי להקל בעומס התנועה בכביש ולשפר את בטיחותו, וכדי לאפשר שינוע יעיל ובטוח יותר של סחורות אל המעבר וממנו

ציר זמן

יוני 2007: ישראל מטילה איסור גורף על יציאת סחורות מעזה. במהלך השנים היא מוסיפה מספר החרגות לאיסור, לרבות התרת שיווק מצומצם ביותר של תוצרת חקלאית באירופה במסגרת פרויקט בחסות ממשלת הולנד. כמו כן, ישראל מאפשרת, במספר הזדמנויות, שיווק לולבים לשטחה בחג הסוכות

נובמבר 2014: ישראל מאפשרת שיווק מוגבל של תוצרת חקלאית מעזה בגדה המערבית לראשונה מזה שבע שנים

מרץ 2015: ישראל מתירה שיווק עגבניות וחצילים מעזה בישראל. השיווק מיועד באופן בלעדי לשוק החרדי במסגרת שנת השמיטה

ינואר 2017: ישראל מוסיפה לאפשר שיווק של עגבניות וחצילים מן הרצועה בחלוף שנת השמיטה (שהסתיימה באוקטובר 2016) ותקופת ההסתגלות שאחריה (שנמשכה עד סוף 2016)

ספטמבר 2021: תחילת שנת שמיטה. במהלכה ישראל מאפשרת לשווק מעזה בישראל חמישה מוצרים חקלאיים נוספים שיורשו לשיווק בישראל במהלך שנת השמיטה – מלפפון, פלפל חריף, פלפל מתוק, בטטה וקישוא. בפברואר 2022 נוספות גם עגבניות שרי לרשימה

ינואר 2022: שיווק חמשת המוצרים הנוספים מן הרצועה מתחיל עם תוספת עגבניות שרי בפברואר

 

***

הערות שוליים: 

[1] במהלך השנים, ישראל הוסיפה מספר החרגות לאיסור, לרבות שיווק מצומצם ביותר של תוצרת חקלאית מעזה באירופה במסגרת פרויקט בחסות ממשלת הולנד. כמו כן, ישראל אפשרה, בהזדמנויות בודדות, שיווק לולבים לשטחה במהלך חג הסוכות.

[2] יצוין כי מספר זה מתייחס הן ליצוא לחו”ל והן לשיווק בישראל ובגדה המערבית ואינו כולל יצוא פרחים, שנספרים לפי מספר הגבעולים ולא בטון.

[3] על פי פרוטוקול פריז משנת 1994, ישראל, הגדה המערבית ורצועת עזה חולקות מעטפת מכס אחת ולכן אנו נמנעים משימוש במונחים “יבוא” ו”יצוא” כשמדובר בסחר בין שלושת האזורים הללו.

[4] ב-2021, מצרים החלה להתיר מעבר מצומצם של סחורות מעזה אל שטחה דרך שער סלאח א-דין שעל גבולה עם עזה. כיום, מועברים דרכו פסולת מתכת וסוללות משומשות.