יום ב, 12 ביולי, 2021: שישה שבועות לאחר הפסקת האש, ישראל ממשיכה למנוע כניסה לרצועה של אלפי פריטים אשר נחוצים לתושבים, בהם חומרי גלם, פריטים וחלקי חילוף החיוניים לייצור בענפי כלכלה רבים ולתיקון תשתיות המים. ישראל חוסמת, בנוסף, כניסה של חומרי בנייה הנחוצים לשיקום בנייני מגורים ומבנים אזרחיים שניזוקו מאוד או נהרסו כליל כתוצאה מהלחימה. התנועה דרך מעבר ארז, אשר הופסקה בידי ישראל כמעט לחלוטין מאז מרץ 2020 בתירוץ ההתגוננות מפני נגיף הקורונה, מוסיפה להיות מוגבלת מאוד. הבוקר הודיע מתאם פעולות הממשלה בשטחים על הקלות מינוריות במעבר סחורות, שאינן מספקות את הצרכים הנוכחיים ובוודאי שאינן מפצות על החוסרים העצומים שיצרה המדיניות.
על פי דיווחים, ישראל מתנה את שיקום הרצועה בהתקדמות פוליטית מול חמאס. בפועל, ישראל מוסיפה להשתמש בשליטתה במעברים כדי לדרדר, במכוון, את תנאי החיים של שני מיליון תושבי הרצועה, מחציתם ילדים עד גיל 18, החיים תחת מצוקה כלכלית גוברת ובצל סכנת התפשטות מגפת הקורונה. לפי הערכת האו”ם, לאחד מכל חמישה אנשים ברצועה אין גישה סדירה למים זורמים או נקיים. על פי גורם בכיר ברשות המים של עיירות החוף, הגבלות ישראל כבר יצרו ברצועה מחסור עצום באלפי סוגי פריטים שונים, ביניהם לוחות בקרה וחשמל, משאבות וסוגי צינורות שונים. המחסור הוביל לפגיעה קשה, עד עצירה מוחלטת, של עשרות מתקנים ברצועה, וביניהם תחנות שאיבה, מתקנים לטיפול בשפכים ומתקני התפלה ולא מאפשר אפילו תחזוקה בסיסית ראויה של המתקנים הקיימים. המלאי שהיה במחסנים אזל כליל ומניעת כניסת חומרי הגלם דרך מעבר כרם שלום גרמה לעצירה בייצור במפעלים של פריטים החיוניים לתשתיות.
מדיניותה הדרקונית של ישראל במעבר הסחורות כרם שלום כבר יצרה מחסור עצום במגוון סחורות בשוק המקומי, השליכה על אפשרויות הייצור והתפקוד של תעשיות מרכזיות, ביניהן ענפי הטקסטיל, הריהוט, החקלאות והדיג. ישראל מוסיפה להגביל מאוד מכירת תוצרת מהרצועה לשווקים שבגדה, בישראל ובחו”ל. ההגבלות הובילו כבר לעליית מחירים בשוק המקומי, ובתוך כך להשמדת סחורה חקלאית. כל הצעדים האלה גרמו לבעלי עסקים ומפעלים ברצועה נזקים כלכליים כבדים, המוערכים בעשרות מיליוני שקלים, הובילו לפיטורי עובדים ולפגיעה בפרנסתן של משפחות רבות, זאת בכלכלה שבה עוד טרם הלחימה שיעור האבטלה עמד על כ-50%. נזקים קשים אלה מתווספים להרס שנגרם בסבב הלחימה וכן לנזקי הסגר הבלתי חוקי שישראל כופה על עזה כבר שנים, בין היתר במטרה המוצהרת לנתק את הרצועה מהמרחב הפלסטיני.
ישראל מנצלת לרעה את שליטתה במעברים במטרה להפעיל לחץ פוליטי. פגיעה באופן זה בתושבים מהווה ענישה קולקטיבית של התושבים והיא פסולה ואסורה מכול וכול. הכניסה המוגבלת של חומרי בניין אשר מתאפשרת לאחרונה דרך מצרים אינה פוטרת את ישראל מאחריותה להגן על זכויות התושבים החיים תחת כיבושה. גישה קורא לישראל לעמוד במחויבויותיה החוקיות והמוסריות לאפשר לתושבים גישה לכל הנחוץ לשיקום ההריסות ולקיום חיים תקינים.