כל מה שנחוץ לחיי 1.8 מיליון התושבים החיים ברצועת עזה ולא מיוצר בה – מוצרי יסוד, חומרי גלם לתעשייה, מכשור-רפואי, מזון מעובד, פירות, חלקי חילוף מכאניים, מבנים ארעיים, דלקים, חומרי בניין ועוד נרכש בעיקר בישראל, ומזה שנים נכנס דרך שער אחד: מעבר כרם שלום. השליטה על הנעשה במעבר, על התשתיות שבו ובעיקר על מה שמותר להסיע בו, בשני הכיוונים, נמצאת בלעדית בידיה של מדינת ישראל.
ישראל כיום מאפשרת לכל סחורה להיכנס לעזה לבד מרשימת פריטים שהכנסתם דורשת היתר מיוחד. פריטים אלה מוגדרים “דו-שימושיים”, כלומר פריטים שמדינת ישראל מכירה בשימושים האזרחיים שלהם, אך טוענת כי ניתן לערוך בהם גם שימושים צבאיים. ישראל אינה המדינה היחידה שמשתמשת ברשימות של פריטים דו-שימושיים; ב-1996 חתמה קבוצה גדולה של מדינות על הסדר ואסנאר, שנועד למשטר יצוא של נשק קונבנציונאלי וחומרים וטכנולוגיות דו-שימושיים. ישראל אמנם אינה צד להסדר, אך הפריטים שמופיעים בו נכללים גם ברשימה הישראלית. בנוסף להם, הרשימה הישראלית כוללת מגוון רחב של פריטים נוספים, ובהם חומרי בניין בסיסיים, מנופים וציוד כבד ואף מכונות שיקוף וגלאי עשן.
ארגון גישה הפנה בעבר זרקור להשפעתן מרחיקת הלכת של המגבלות על כניסת חומרי בניין לרצועה, אולם היקפה של רשימת הדו-שימושיים משפיע על כל תחומי החיים ברצועה. המחסור במנופים ובציוד כבד משפיע על המוכנות למצבי חירום ועל עלות הבנייה, מתעכבת כניסתו של ציוד רפואי ומוגבלת כניסתם של צינורות מתכת, שנחוצים לבנייה ואינסטלציה. למרות קשיים אלו, בחודשים האחרונים המדיניות אף הוחמרה וישראל הוסיפה 13 פריטים נוספים לרשימה, ובהם לוחות עץ, גלאי עשן ורכיבי אל-פסק. המגבלות על כניסת עץ כמעט שמוטטו את תעשיית הריהוט בעזה, והמגבלות על רכיבי אל-פסק מקשות על הגנה על מוצרים אלקטרוניים באזור שסובל מהפסקות חשמל תכופות.
לכל אלו מתווסף מנגנון מסורבל ובלתי-שקוף לתיאום כניסתם של חלק החומרים הדו-שימושיים, שמציב מכשולים גם עבור ארגונים בינלאומיים מבוססים, לא כל שכן לסוחרים פרטיים. דף מידע זה הוא תחקיר התחלתי על רשימת החומרים הדו-שימושיים, המנגנון הישראלי לאישור חומרים אלו וגישוש ראשוני לקראת תשובות לכמה שאלות עקרוניות שמנגנון זה מציב.
לקריאת דף המידע לחצו כאן.
עדכון: בתשובה ממרץ 2016 לעתירת חופש מידע שהגיש גישה, מתפ”ש טען כי “נוהל הכנסת טובין מפוקחים לרצועת עזה” שגיבש ופרסם המתפ”ש בשנת 2010 לאחר אירועי המשט, איננו בתוקף יותר. לדברי המתפ”ש, רשימת הציוד הדו-שימושי העדכנית ביותר והפרוצדורה להגשת בקשות להיתרים מיוחדים להכנסת סחורות אלו לעזה קבועות אך ורק בחוק הישראלי ובצווים ובתקנות שהוצאו מכוחו. הכוונה בכך היא לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני משנת 2007 העוסק באופן כללי ברשיונות ייצוא של ציוד ביטחוני ממדינת ישראל ולצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית), תשס”ט-2008. לפיכך מאשר המתפ”ש שאין לו הנחיות מנהליות או נהלים המפרטים את סמכותו למנוע את ההכנסה של מה שמכונה ציוד דו-שימושי לרצועת עזה.
למידע נוסף על תשובת המתפ”ש והשלכותיה לחצו כאן