עד קיץ 2007, אז הידקה ישראל את הסגר על עזה, כלכלת הרצועה נשענה במידה רבה על הכנסות מייצוא ושיווק של תוצרת חקלאית, מוצרי טקסטיל וריהוט; כ-85% מהסחורות שיוצרו בעזה נמכרו בישראל ובגדה המערבית. שנים של סגר הובילו לכך שענפי התעשיה ברצועה ספגו מכה קשה: עשרות מפעלים נסגרו, אלפי עובדים איבדו את מקור הכנסתם ובהיעדר אפשרות לצאת מהרצועה לצרכי מסחר, נפגעו גם הקשרים העסקיים של סוחרים מעזה.
בשלהי 2014, ישראל התירה לראשונה הוצאה של סחורה מעזה לשיווק בגדה המערבית. ב-2015, במסגרת שנת השמיטה, היא אפשרה גם מכירה של עגבניות וחצילים מהרצועה בתחום ישראל, ובשנת השמיטה הנוכחית (תשפ”ב) ישראל הרחיבה באופן זמני את הרשימה לארבעה סוגי ירקות נוספים עד היום, ישראל אוסרת על הוצאה של רב סוגי הסחורות מעזה ומתירה שיווק מוגבל של סחורה חקלאית, ריהוט וטקסטיל בשווקים הקרובים והחשובים ביותר לרצועה. הגבלות על הכנסת ציוד וחומרי גלם הנחוצים לייצור, לצד מגבלות תנועה המושתות על סוחרים ובעלי עסקים ממשיכות למנוע את מימוש פוטנציאל התעשיות.
הסרת האיסור הגורף על הוצאת הסחורות אמנם התניעה במעט את ענפי התעשייה, אך לא הספיקה לכסות על הנזק שכבר נגרם, ובטח שאינה מאפשרת כשלעצמה פיתוח כלכלי ברצועה. המספרים מדברים בעד עצמם: היקף השיווק מעזה עדיין נמוך בהרבה משהיה ערב הידוק הסגר, האבטלה ממשיכה לגאות, וענפי תעשייה שלמים נאנקים תחת מגבלות שרירותיות וחסרות הצדקה שמטילה ישראל. שליטתה הנרחבת על כניסה ויציאה של סחורות ואנשים לרצועה מחייבת את ישראל לאפשר פעילות כלכלית התואמת את צרכי תושבי הרצועה. במקום להציג תנודות קלות במכסות שהיא אוכפת כ”מחוות” או “הקלות”, עליה להפסיק את מדיניות הלוחמה הכלכלית ולאפשר חופש תנועה.
>> בשנת 2000 היו בעזה כ-900 מפעלי טקסטיל והועסקו בענף כ-36 אלף עובדים. ב-2007 חסמה ישראל כל יציאה של טקסטיל למכירה בישראל ובגדה, מהלך שהוביל לקריסת הענף ולפגיעה בפרנסתם של רבבות. עד היום, מגבלות שרירותיות וחסרות הצדקה מונעות את שיקום תעשיית הטקסטיל ברצועה.
>> במשך שבע שנים מרגע הטלת הסגר, ישראל השיתה איסור גורף על הוצאת סחורה מעזה לשיווק בגדה המערבית ובישראל. עד היום, הגבלותיה על הוצאת סחורה חקלאית מעזה חוסמות את צמיחת הענף ופוגעות בכלכלה.
>> ההשלכות של ההגבלות הישראליות על הוצאת סחורות לא פסחו על ענף הריהוט, מהוותיקים בכלכלת הרצועה. מאז 2014 ישראל אמנם מאפשרת שיווק ריהוט מהרצועה בגדה ובישראל, אך הגבלות על הכנסת ציוד וחומרי גלם הנחוצים לייצור, כמו גם על תנועת סוחרים, ממשיכות למנוע את שיקום הענף.