מאז הקמתה לפני 50 שנה, מתמחה חברת “סלים תעשיות לספוג ומזרנים” בייצור כריות ומזרנים איכותיים, בהם מזרנים רפואיים. ב-2006, טרם הודק הסגר, יצאו מדי יום שלוש משאיות נושאות מוצרים מהמפעל למכירה בגדה המערבית. ההגבלות הגורפות הישראליות על תנועת סחורות מעזה ואליה פגעו מאוד באפשרויות הייצור וברווחיות.

סמנכ”ל החברה, חליל סלים, מסר ל”גישה” בקיץ 2020 כי “ישנם שבעה סוגים של חומרים בסיסיים הנחוצים לתעשיית הספוג, בהם כימיקלים ודבקים. ניתן להזמין אותם מחו”ל אך ישראל מגדירה אותם כ’דו-שימושיים’ וכמעט לא מאפשרת להכניס אותם לרצועה”, הסביר. “בעלי עסקים הציעו בעבר לגורמים בצד הישראלי להציב במפעלים אמצעי פיקוח, כמו מצלמות, בתקווה להקל כך על הכנסת החומרים לרצועה. הם לא קיבלו תשובות”.

סלים סיפר כי כדי להתמודד עם ההגבלות ולמנוע את סגירת המפעל, החברה החלה לייבא ספוגים מהגדה ומישראל, צמצמה את העבודה במפעל לחיתוך ולתפירה וקיצצה בחצי את מספר העובדים. “כניסת משאית אחת של חומרי גלם לרצועה הייתה מאפשרת לנו לייצר כאן אותה כמות ספוג שאנחנו מייבאים ב-20 משאיות”, אמר. “המשבר הכלכלי הקשה בעזה פוגע במכירות. אין רווחים. אנחנו עובדים כדי לשרוד”.

צילום: אמג'ד אלפיומי
צילום: אמג’ד אלפיומי

לדבריו, נזקים שהמפעל ספג בהפגזות הלחימה ב-2014 מוערכים בכ-3.5 מיליון דולר. בין היתר, נפגעה המכונה העיקרית של המפעל. כעבור שנה ביקש להכניס מכונה חלופית וחדשה, המיוצרת באנגליה. “קיבלתי אישור בעל פה שאפשר להכניס אותה לרצועה, אז השקעתי 1 מיליון ליש”ט וקניתי אותה”, אמר. “המכונה הגיעה לנמל ואז נתקעה. הקצינים אמרו ‘אין החלטה פוליטית שמאפשרת להכניס לרצועה’. בסוף, אחרי שנתיים של ויכוחים, התייאשתי ומכרתי אותה לבעל מפעל בחברון, במחיר הפסד. אני שוב מנסה לבקש אישור להכנסת מכונה כזאת, שנחוצה לייצור איכותי ולתעשיית הספוג כולה”.

למידע נוסף על מדיניות ישראל בנוגע לפריטים דו-שימושיים והמנגנון לשיקום עזה, לחצו כאן.