חקלאים בעזה: ישראל שוב ריססה חומרי הדברה בשטח הרצועה

מעדויות חקלאים ברצועה עולה כי מדובר בפרקטיקה שנמשכת כבר מספר שנים. צילום: אימאן מוחמד

מעדויות חקלאים ברצועה עולה כי מדובר בפרקטיקה שנמשכת כבר מספר שנים. צילום: אימאן מוחמד

7 בינואר, 2016. חקלאים פלסטינים מדווחים כי מטוסים ישראלים ריססו בתחילת השבוע חומרי הדברה על גידולים בשטחים הסמוכים לגדר המערכת בין הרצועה לישראל. גם בשבוע שעבר ריססו אדמות חקלאיות בשטח הרצועה, ומרישומי משרד החקלאות הפלסטיני עולה כי בריסוסים אלו נפגעו 1,187 דונמים של גידולים חקלאיים, רבים מהם בשטחים מרוחקים מהגדר.

פקיד בכיר במשרד החקלאות הפלסטיני מסר לגישה כי המשרד ביקש מגוף בינלאומי להעביר לישראל הצעה הוא יתאם כניסת טרקטורים מטעם הממשלה הפלסטינית לאזור החיץ, שיחרשו את האדמה ויעקרו ממנה צמחייה ובכך לפחות ימנעו ריסוסים שפוגעים גם בגידולים מרוחקים יותר. לדבריו, הם טרם קיבלו תשובה.

דובר צה”ל הודה בשבוע שעבר כי הצבא מבצע ריסוס בשטחי רצועת עזה. בתגובת הצבא נאמר כי הריסוס הוא של “חומרים קוטלי עשבים ומונעי נביטה”, ומטרתו “לאפשר המשך ביצוע משימות ביטחון שוטף במרחב באופן מיטבי.” מעדויות חקלאים ברצועה עולה כי מדובר בפרקטיקה שנמשכת כבר מספר שנים.

ההחלטה לרסס חומרים רעילים על גידולים פלסטיניים חקלאיים מעלה מספר שאלות, שבכוונת גישה לשלוח לדובר צה”ל בימים הקרובים:

1. מתי החל הצבא לרסס רעל ברצועה וכמה פעמים קרה הדבר?
2. כיצד מסייע הריסוס ל”ביצוע משימות ביטחון שוטף במרחב באופן מיטבי”?
3. באלו חומרים כימיים נעשה שימוש?
4. מה ידוע על מידת הסכנה בשאיפה/בליעה של חומרים אלה או מגע עימם?
5. מה ידוע על נזקים ארוכי טווח שגורם הרעל, לאדמה או למי שנחשף אליו?
6. כיצד דואג הצבא שאוכלוסייה לא תיפגע מהיחשפות לרעל שהוא מפיץ?
7. האם הצבא מפצה חקלאים שהריסוס פגע בשדותיהם?
8. כיצד מבטיח הצבא שהחומרים הכימיים לא יתפשטו ברצועה?
9. כיצד מתקבלת החלטה לרסס בשדות הרצועה, מי רשאי להורות עליה ומי אחראי על ביצועה?
10. האם נבחנו חלופות לריסוס בשטח האמור?
11. האם הריסוס נעשה בשעות מסוימות, בעונות מסוימות, בתקופות מסוימות או בתנאי מזג-אוויר מסוימים? האם הצבא נמנע מריסוס בתנאי מזג אוויר מסוימים?