אין מרפא

חולים רבים, בעיקר ילדים, יתקשו כעת לצאת לטיפולים, באין מלווה שיעמוד בתנאי הסף. צילום: אימאן מוחמד

חולים רבים, בעיקר ילדים, יתקשו כעת לצאת לטיפולים, באין מלווה שיעמוד בתנאי הסף. צילום: אימאן מוחמד

26 בנובמבר, 2015. המדור שמטפל בבקשות חולים בוועדה האזרחית הפלסטינית בעזה פתח אתמול בשביתה, במחאה על מדיניות מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש) כלפי חולים מרצועת עזה שנדרשים לטיפולים רפואיים בישראל ועל יחס לחולים מצד גורמים במעבר ארז.

מהוועדה האזרחית מסרו לגישה, ששלשום הודיעו להם בעל-פה מטעם מתפ”ש כי גיל הפלסטינים שמורשים ללוות את היוצאים לטיפול יוגבל מעתה לבני 55 ומעלה. המשמעות המיידית של הגבלת גיל המלווים היא כי חולים רבים, בעיקר ילדים, יתקשו כעת לצאת לטיפולים, באין מלווה שיעמוד בתנאי הסף.

[עדכון 1 בדצמבר, 2015: “הארץ” דיווח הבוקר כי נודע לו מגורמי רפואה בעזה שלפי ההנחיות החדשות מלווים מגיל 55 ומטה ידרשו לעבור אבחון ביטחוני (נוסף על הליכי הסינון הרגילים). לדברי אותם גורמים, בדיקה זו נמשכת זמן רב ומשמעות הדבר בשטח, לפי ניסיון פקידי הוועדה האזרחית הפלסטינית, היא שמי שגילו נמוך מ-55 לא יקבל היתר יציאה. מתפ”ש הכחיש בפני “הארץ” כי חלו שינויים בקריטריונים לגיל המלווים, אך “גורם צבאי אישר כי השתנה טווח הגילים המחויבים באבחון ביטחוני לפי הנחיות שב”כ”. נוסיף עוד כי בני 55 ומעלה מהווים קצת למעלה מ-6 אחוז מתושבי רצועת עזה.]

כמו כן מלינים בוועדה על החלטת ישראל לצמצם את קטגוריות המחלות שבשלן ניתן לצאת לטיפולים בישראל. חולי כליות, והסובלים מתחלואי עיניים, מבעיות נוירולוגיות והנזקקים לטיפולים אורתופדיים, יתקשו לקבל אישורי יציאה. מהוועדה אומרים שבישראל נימקו את ההחלטה בטענה שחולים מקטגוריות אלו בוששו לחזור לעזה.

בוועדה האזרחית מציינים שבשבועות האחרונים חלה ירידה באחוזי היענות הצבא לבקשות להנפיק היתרים לחולים בקטגוריות האלה. מארגון רופאים לזכויות אדם, המסייע, בין היתר, למי שסורבו על ידי ישראל לצאת לטיפולים חיוניים, מסרו כי מאז אוגוסט למעלה ממחצית מהפונים אליהם שייכים לאחת מארבע הקטגוריות הרפואיות שלגביהן החמירה ישראל את מדיניות המעבר.

לאחרונה, יותר ויותר חולים שבידיהם היתר יציאה מתושאלים ומתוחקרים במעבר ארז, ונודע לנו כי מערימים קשיים גם על חולים השבים מטיפול ממושך בחו”ל ומבקשים לחזור לביתם שברצועה.

גורמים במתפ”ש אומרים בשיחות בלתי רשמיות כי אין שינויים בקטגוריות למעבר חולים. כך או כך, המתאם לא מפרסם מידע חדש באתר המושבת שלו, וממילא לא מפיץ את עדכון מסמך הרשאות התנועה (“סטטוס הרשאות בסגר”) אל ומתוך השטחים הפלסטיניים, אלא ישירות אל ארגון גישה, בעקבות דרישה.

אם יתברר שאכן ישראל הרֵעה משמעותית את סיכויי חולים להגיע לטיפול רפואי חיוני, הדבר חמור עד מאוד. השליטה שישראל מפעילה משפיעה מהותית על תקינות החיים האזרחיים ברצועת עזה, ומחילה עליה חובות, לרבות הנגשת טיפול רפואי קריטי לנזקקים לו. עד לפני זמן לא רב, התגאתה ישראל באחוז גבוה במיוחד של היענות לבקשות לטיפול, למעלה מ-90 אחוז. באתר מתפ”ש כתבו אז כי אחוז זה “מעיד על יחסה של ישראל למקרים הומניטאריים ורפואיים ועל החשיבות והדחיפות שבטיפול בבקשות מעין אלו”. מאז 2007 המדיניות של מתפ”ש לגבי חופש התנועה התנהלה תחת הסיסמה של היענות ל”מקרים הומניטריים חריגים”, וכעת נראה שגם בה אינו עומד. פגיעה בלתי מובחנת בציבור מוחלש בהגדרה – לוקים במחלות כרוניות ונזקקים לטיפולים רפואיים מיוחדים – היא לא רק בלתי חוקית, אלא גם בלתי מוסרית ויש לחדול ממנה מיד.