החלטת מתפ”ש בדבר הגבלת מכירת קורות עץ לעזה: מכה קשה לכלכלה, עונש כבד לאוכלוסייה

חדר תצוגה של ריהוט מייצור מקומי בעזה. בתעשייה חוששים שמחסור בעץ יסכן את הענף. צילום: גישה

חדר תצוגה של ריהוט מייצור מקומי בעזה. בתעשייה חוששים שמחסור בעץ יסכן את הענף. צילום: גישה

13 באפריל 2015. מתאם פעולות הממשלה בשטחים הודיע בסוף מרץ כי החליט לכלול קורות עץ, שעוביין מעל 5 ס”מ ורוחבן 20/25 ס”מ, ברשימת החומרים הדו-שימושיים. משמעות ההחלטה היא שמעתה הכנסת קורות אלה לרצועה אסורה, “אלא בהיתר פרטני שניתן מטעם מנהלת התיאום והקישור עזה”.

אתר וואלה! דיווח כי במתפ”ש הוחלט להגביל את כניסת העץ משום שנעשה בו “שימוש נרחב” לבניית מנהרות. מאז 2007 ישראל מגבילה כניסת חומרי בניין לרצועה בטענה שהם עלולים לשמש לשימושים צבאיים של ארגוני טרור. מאז הוקם מנגנון פיקוח משולש (ישראלי-פלסטיני-נציגי או”ם) התפרסמו כמה ידיעות שציטטו הערכת גורמים צבאיים, שאפשר לבנות מנהרות גם ללא שימוש בבטון.

בארגונים בינלאומיים אומרים שעוד לא ברור להם איך הם אמורים לתאם הכנסת קורות עץ לפרויקטים שתחת חסותם. מקורות פלסטיניים מסרו ל”גישה” כי חרף העובדה שרשמית ישראל אינה אוסרת הכנסה של לוחות עץ בעובי של פחות מ-5 ס”מ עבור קבלני המגזר הפרטי, בצד הישראלי של מעבר כרם שלום היו מקרים שבהם לא אפשרו למשאיות עמוסות קורות כאלה להיכנס או שדרשו הליך בדיקה מיוחד, למרות שכניסת הסחורה תואמה מראש ואושרה.

גורמים בתעשיית הריהוט בעזה הביעו חשש כבד שההחלטה בדבר הגבלת מכירת העץ לעזה עשויה לסכן ענף זה, שרק לאחרונה, עם החלטת ישראל לאפשר שיווק רהיטים תוצרת עזה בגדה, החל להראות סימני התאוששות. מקור פלסטיני סיפר שנודע לו כי ישראל הכינה רשימה ובה שמותיהם של בעלי חברות וסוחרים, שעליהם נאסר להכניס לרצועה עץ, על כל סוגיו.

למרות הצהרות תמיכה של בכירים בתחומי הביטחון והמדיניות בקידום הכלכלה הפלסטינית ככלי להשגת יציבות באזור, הפעולות בשטח משיגות תוצאה הפוכה. על ישראל להבדיל בין האתגרים הביטחוניים הלגיטימיים שעומדים בפני הצבא לבין החובה לאפשר לאוכלוסייה לנהל חיים אזרחיים תקינים.