ילד בן שמונה ואמו, אזרחי בלגיה, סוף סוף בדרך הביתה, אחרי חמישה חודשים בעזה

ילד עובר במעבר ארז. אין למצולם קשר לידיעה. צילום: קארל שמברי

ילד עובר במעבר ארז. אין למצולם קשר לידיעה. צילום: קארל שמברי

25 במרץ, 2015. לאחר שהייה כפויה של כחמישה חודשים ברצועת עזה, מ’ בן השמונה ואמו, אזרחי בלגיה, יצאו הבוקר דרך מעבר ארז לעבר מעבר אלנבי, ומשם לירדן, בדרכם לביתם שבבלגיה. מ’ התלווה לאמו, ילידת עזה, לביקור אצל קרובים ברצועה, בסוף ספטמבר 2014, עם תום הלחימה במבצע “צוק איתן” והנזקים העצומים שהותירה. הם תכננו להישאר כמה שבועות, אבל יומיים לפני סיום ביקורם נסגר מעבר רפיח, היחיד שמקשר את הרצועה עם מצרים. בחודשים שחלפו מאז, רפיח נפתח ליציאת אנשים למצרים למשך שמונה ימים בלבד, ואלפים נותרו תקועים ברצועה.

הילד התקשה מאוד בעזה, בלי ידיעת השפה וללא חלקים ממשפחתו. הוא החמיץ כמחצית משנת לימודיו השלישית בבית הספר היסודי שבבלגיה, ושהותו הכפויה ברצועה השפיעה על מצבו הנפשי. אביו של מ’ סיפר גם שבתו הבכורה, אחת משבעת ילדיו, סבלה קשות מהניתוק הארוך מאמה.

למרות שמדובר במקרה הומניטרי, ולמרות שנגד מ’ ואמו לא עומדת כל טענה ביטחונית, במנהלת תיאום וקישור עזה סירבו לפניית גישה לאפשר את יציאתם של הילד ואמו דרך מעבר ארז, בנימוק שאינם עומדים בתנאי המדיניות הישראלית. לכן, ב-11 במרץ פנינו למחלקת הבג”צים במשרד המשפטים בדרישה להסדיר את יציאתם בדחיפות דרך מעבר אלנבי. ככל הידוע לנו, בשבועיים האחרונים לא חל שינוי בתנאי המדיניות הישראלית, עם זאת, שלשום התקבלה במשרדנו תשובת מת”ק, המאשרת את יציאתם של מ’ ואמו דרך מעבר ארז.

לפי בירור שערכנו מול משרד הפנים בעזה בפברואר, רשימת ההמתנה ליציאה דרך רפיח מנתה כ-8,000 איש. ביומיים שבהם המעבר היה פתוח מאז, יצאו דרכו למצרים 1,010 איש. כלומר, לפחות 7,000 עדיין ממתינים לאפשרות לצאת מהרצועה. כדאי לזכור שהמספר הזה כולל רק את מי שהצליח להיכנס לרשימת ההמתנה. אמו של מ’ סיפרה לנו שבשל עומס הממתינים לא הצליחה להכניס את מ’ ואותה לרשימה. לא ידוע כמה בלתי רשומים נוספים לא יכולים לשוב לביתם, ללימודים או לעבודה. אם תאפשר להם לעבור דרך תחומה בדרך הקצרה ממעבר ארז למעבר אלנבי, תעשה ישראל רבות להפחתת מתחים ברצועה ולמען חיים תקינים של אלפים.