לא רק לדבר על שיקום, אלא לדבר גם על פיתוח כלכלי

17 באוגוסט, 2014. בשבוע האחרון התראיינו אימאן ג’בור, מנהלת המחקר ב”גישה”, ושרי בשי, מייסדת הארגון, בחדשות ערוץ 2 ואולפן שישי. “כבר ערב המלחמה שיעורי האבטלה ברצועת עזה הגיעו ל-45 אחוזים, ואלו שיעורים שלא ראינו מאז 2009” אמרה ג’בור במהלך הראיון.

“אנחנו מדברים על הרס מאוד גדול ובהיקפים מאוד גדולים”, אמרה ג’בור בראיון ב-14 באוגוסט. “כל האזור המזרחי של רצועת עזה וגם הצפוני של בית חנון נהרסו כליל, חלק גדול מהם נהרס לגמרי. 16 אלף בתים נהרסו או ספגו נזק מאוד כבד כך שלמעלה מ-100,000 איש שגרו בהם אינם יכולים לחזור לבתיהם ומחכים למבצע השיקום בשביל לצאת מהמקלטים. אנחנו מדברים גם על תשתיות המים שנהרסו, חלקן כליל ואת חלקן ניתן לתקן כבר בחודשים הקרובים”.

עוד הוסיפה ג’בור כי “תשתיות חשמל נהרסו, תחנת הכוח הופגזה והיא כבר לא עובדת. בנוסף, יש עלייה במחירי מוצרי המזון בעזה, ישנם בתי ספר שספגו נזקים, ובתי חולים שניזוקו מהפצצות והפגזות. ההרס מאוד גדול, יותר ממה שהיה במבצע עופרת יצוקה.

“אני לא חושבת שהבעיה היא [מחסור] באוכל, כי עכשיו נכנסות סחורות. הבעיה היא שלאנשים אין הרבה כסף, הם איבדו את מקור הפרנסה שלהם. כבר ערב המלחמה שיעורי האבטלה ברצועת עזה הגיעו ל-45 אחוזים, ואלו שיעורים שלא ראינו מאז 2009. לכן, גם אם יש אוכל וגם אם יש חנויות שעדיין מתפקדות – אין כוח קנייה בעזה ואין מקורות פרנסה. הבעיה היא פחות במה שנכנס [לרצועה], הבעיה היא יותר באיך אפשר לקחת עכשיו את עזה צעד קדימה, כלומר לא רק לדבר על שיקום אלא גם על פיתוח כלכלי.”

ב-15 באוגוסט התראיינה בשי לאולפן שישי בערוץ 2: “70 אחוזים מהאוכלוסייה [ברצועת עזה] תלויים בסיוע הומניטרי ואין אפשרות לפתח עסקים או חברה אזרחית תקינה. […] נכון, תושבי עזה יכולים לקבל מזון. אבל נמנעת מהם האפשרות לעבוד ולהרוויח את הכסף הנחוץ כדי לקנות את המזון”.