התקנות החדשות של משרד המשפטים: מורה נבוכים

משמעות התיקון היא שאדם שאינו תושב ישראלי ואינו נושא דרכון זר כלשהו לא יוכל לנהל הליך בבתי המשפט האזרחיים בישראל. שר המשפטים, יעקב נאמן (רויטרס)ביום 1.8.2012 פורסם תיקון מספר 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, המטיל הגבלות על ניהול הליכים בבתי משפט אזרחיים על ידי מי שאינו תושב ישראל או בעל דרכון זר. על פי התיקון, שיכנס לתוקף ב-1.9.2012, מסמך המוגש לבתי המשפט האזרחיים מבלי שצוין בתחילתה מספר הזהות של מגיש המסמך לא יתקבל על ידי מזכירות בית המשפט. התיקון מגדיר חמישה סוגים של "מספר זהות", הן של תאגידים והן של אנשים יחידים. לעניין אנשים יחידים, קיימים שני סוגים של מספרי זהות: מספר הזהות של אדם תושב ישראל כפי שהוא מופיע במרשם האוכלוסין הישראלי; ולגבי אדם שאינו תושב ישראל, המדינה בה הוצא דרכונו ומספר הדרכון.

משמעות התיקון היא שאדם שאינו תושב ישראלי ואינו נושא דרכון זר כלשהו (בעיה נפוצה בקרב תושבים פלסטינים, מהגרי עבודה ופליטי חרב), לא יוכל לנהל הליך בבתי המשפט האזרחיים בישראל. אדם כזה לא יוכל להגיש תביעות אזרחיות או להתגונן מפני תביעות שהוגשו נגדו. סוגי ההליכים שיושפעו מהתיקון הם בעיקר הליכים העוסקים בתביעות כספיות שונות: תביעות לפיצויים נזיקיים, תביעות הנוגעות לחוזים ועניינים אחרים שנמצאים בסמכותם של בתי המשפט האזרחיים בישראל, החל בבתי משפט שלום, עבור בבתי משפט מחוזיים וכלה בבית המשפט העליון ביושבו כערכאת ערעור.

יש לציין כי מרגע שיכנס התיקון לתוקפו, נראה כי הוא יחול גם על הליכים תלויים ועומדים, ולא רק על הליכים עתידיים.

נראה לנו כי לשון התיקון אינה מאפשרת את החלתו על הליכים המתנהלים בפני בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, בתי המשפט לעניינים מנהליים ובתי הדין לעבודה. ההליכים בפני ערכאות אלו כפופים למערכת פרוצדורלית נפרדת, אשר התיקון החדש אינו חל עליה. עם זאת, אנו מודאגים מדיווחים לפיהם גורמים במשרד המשפטים אמרו כי קיימת כוונה ליישם את התיקון גם בהליכים בפני בג"ץ, בתי משפט מנהליים ובתי דין לעבודה – לשם מוגשות רוב התביעות והעתירות של אוכלוסיות מוחלשות כגון פלסטיניים ומבקשי מקלט.

עשרות אלפי תושבי השטחים אינם מחזיקים במספרי זהות, משום שישראל הקפיאה את מנגנון העדכונים למרשם האוכלוסין הפלסטיני עוד בשנת 2000, וחלק ניכר מאוכלוסייה זו גם אינו מחזיק בדרכון זר. התקנה תמנע מהם לפנות לבתי משפט אזרחיים בישראל.

אנו מביעים דאגה כי התקנה סוגרת את דלתות בתי המשפט בפני האוכלוסיות המוחלשות אשר עבורן, הגישה לערכאות היא מפלט אחרון.