פורום מדיניות בנושא עזה התכנס לדון בחובת ישראל לספק חיסונים נגד קורונה לפלסטינים תושבי השטחים הכבושים

3  במרץ, 2021. במלאת שנה להתפרצות המגפה העולמית, מעל למחצית מאזרחי ותושבי ישראל חוסנו באופן מלא נגד נגיף הקורונה, אך רק כמות חיסונים מזערית מגיעה לאוכלוסייה הפלסטינית שבשטחים הכבושים. בעוד בישראל מביטים באופטימיות אל סוף המשבר הבריאותי, עבור הרוב המוחלט של הפלסטינים החיים תחת שליטתה, בהם שני מיליון תושבי ותושבות רצועת עזה, אין עדיין מתווה ברור של אספקת חיסונים.

לאחרונה קיים גישה “פורום מדיניות בנושא עזה” שהתמקד בחובות ישראל לדאוג לחיסונים לפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה. בדיון, שהנחתה הרכזת לקידום מדיניות וסנגור בגישה, נעה גלילי, השתתפו חברת הכנסת עאידה תומא סלימן, ע’אדה מג’אדלי, מנהלת מחלקת שטחים כבושים בעמותת רופאים לזכויות אדם, עורכת הדין מונא חדאד מגישה, ואבי דבוש, מנכ”ל עמותת רבנים לזכויות האדם.

מג’אדלי הציגה בפורום את ממדי התחלואה בגדה ובעזה, ומסרה כי מספר הבדיקות המועט שעומד לרשות הפלסטינים, כעשירית מזה העומד לרשות תושבי ישראל, משקף תמונת מצב מטרידה: “הסיכוי של חולה קורונה למות בשטחים הכבושים גבוה ב־50 אחוז מהסיכוי [של חולה קורונה למות] בישראל”. היא הזכירה כי עוד טרם משבר הקורונה מערכת הבריאות הפלסטינית סבלה מתת־פיתוח וממחסור בתרופות ובמומחיות רפואית. זאת כתוצאה מהשליטה הישראלית באינספור היבטי חיים בשטחים הכבושים, בין היתר בהעברת כספי המסים הנגבים עבור הרשות.

בשבעה עשר בפברואר ישראל אפשרה לראשונה את הכנסתן לרצועה של 2,000 מנות חיסון, שנתרמו לרשות מרוסיה, לאחר שבמשך יומיים עיכבה את העברתם. לדברי מג’אדלי, שליטת המדינה במעבר החיסונים מחדדת את תלות הממשלות הפלסטיניות בהחלטות ישראל: “זה פתח למיקוח פוליטי ולעיכוב או למניעת העברת החיסונים”.

בנוסף, הזכירה מג’אדלי כי לפי איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל וחלק מבכירי הדרג המקצועי במשרד הבריאות, לא ניתן למגר את המגפה באזור ללא חיסון מלא, או כמעט מלא, של הפלסטינים. לדבריה, “הם מתייחסים לכל השטח בין הים לנהר כיחידה אפידמיולוגית אחת”. לסיכום, הדגישה כי “אין ברירה אלא לראות בסוגיית החיסונים ככזו שיש בה אפליה בין שתי אוכלוסיות שנמצאות באותו תא שטח. בזמן שבני 60 ומעלה בישראל קיבלו את החיסון, גם בני 60 ומעלה בשטחים הפלסטיניים היו צריכים לקבל אותו”.

עו”ד חדאד פירטה בדיון את חובותיה המשפטיות של ישראל כלפי הפלסטינים בגדה ובעזה: “ישראל נחשבת לכוח כובש בהתאם לדין הבינלאומי, ובהתאם לו מוטלות עליה חובות, הן מכוח דיני הכיבוש במשפט ההומניטרי והן מכוח משפט זכויות האדם”. שליטתה הצבאית בגדה, ושליטתה על מעברי הגבול של הפלסטינים, מאפשרת לישראל לקבוע מי ומה נכנסים לגדה ועזה ויוצאים מהן. ישראל מונעת במכוון, בין היתר, גישה לציוד רפואי ולהכשרות צוותי רפואה. “המדינה לוקחת חלק אקטיבי בדיכוי ובמניעת מערכת הבריאות והכלכלה, ופוגעת בתשתיות הבסיסיות ביותר (…) ובזכויות הבסיסיות של האנשים שם – בחופש התנועה, בזכות לבריאות, ואפילו בזכות לחיים”.

חדאד הבהירה כי המדינה מפרה את הוראות החוק הבינלאומי: “תקנה 43 לתקנות האג אומרת שמוטלת על ישראל החובה להבטיח את שלומם וביטחונם של כל התושבים הפלסטינים בשטח הכבוש, וחובה זו כוללת מגוון היבטים שקשורים לבריאות ולרווחה. אמנת ג’נבה מחייבת את ישראל ומטילה חובה על המעצמה הכובשת לנקוט ולהבטיח במלוא האמצעים שלרשותה אספקת מזון, אספקת תרופות לאוכלוסייה האזרחית, וזאת במיוחד כאשר קיים מחסור והמקורות של השטח הכבוש אינם מספיקים”.

ח”כ תומא סלימן ביקרה את תפקוד הכנסת כגוף המפקח על עבודת הממשלה, אשר משתמשת בקורונה למטרות פוליטיות, והדגישה כי “מה שעושה הממשלה זה פשע מלחמה”.

תומא סלימן התייחסה גם לדיון שכינס בראשית אותו שבוע ח”כ צבי האוזר בתת-ועדה של ועדת החוץ והביטחון בכנסת, בנוגע לאספקת חיסונים לפלסטינים, וביקרה את השימוש שעשה בחיסונים כקלף מיקוח פוליטי לשחרור האזרחים וגופות החיילים המוחזקים בידי חמאס, כמו גם את התניית הכנסת החיסונים לרצועה בשליטה על זהות המתחסנים בהם.

דבוש התייחס להצטרפותם של 200 רבנים ורבות לקריאת עמותת רבנים לזכויות אדם לספק חיסונים לפלסטינים: “יש חיבור, לצערי, בין דת, באופן כללי, ויהדות, באופן ספציפי, לתפיסות לאומיות, למשיחיות ועליונות יהודית (…) אך התפיסה היהודית והבין-דתית שמה במרכז את כבוד האדם באשר הוא אדם, ולא באשר הוא יהודי, ישראלי, ציוני, או כל עליונות אחרת, להיפך”. לדבריו, רבים בציבור הישראלי מזדהים עם ערכים אלה, כולל ביישובי עוטף עזה, שם הוא חי. “הם מבקשים להצטרף למאבק מול פוליטיקאים ציניים שמנסים לעשות הון על גבם של שני מיליון עזתים”.

עיקרי ההמלצות שעלו בפורום:

  • על ישראל לא רק לאשר בזריזות את העברת החיסונים לגדה ולרצועת עזה אלא לפעול אקטיבית לאספקת חיסונים עבור האוכלוסייה הפלסטינית.
  • אין להתנות את זכויות היסוד של פלסטינים לבריאות ולחיים בדבר, כולל בהתפתחויות פוליטיות.
  • על ארגוני זכויות אדם וחברה אזרחית, כמו גם אישי ציבור והקהילה הבינלאומית לוודא שישראל עומדת באחריותה ובמחויבויותיה החוקיות והמוסריות כלפי האוכלוסייה הפלסטינית, החיה תחת שליטתה.

לצפייה במפגש עם כתוביות בעברית, לחצו כאן.