חברות צוות גישה שוחחו עם קהלים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים על חובות ישראל כלפי רצועת עזה בימי משבר הקורונה

בשבועות אלה של ריחוק חברתי, כשאנשים בכל העולם מוצאים דרכים חדשות לתקשר, ללמוד ולעבוד, חברות צוות גישה השתתפו בסמינרים, קבוצות דיון ותדרוכים מקוונים, שעסקו במצב ברצועת עזה לפני ואחרי התפרצות נגיף הקורונה. אירועים לקהלים ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים. נציגות גישה התמקדו בחובות ישראל כלפי האוכלוסייה האזרחית ברצועה, על רקע ההיערכות בעזה למקרה של התפשטות הנגיף.

ב-31 במרץ, מנכ”לית גישה, תניה הרי, השתתפה בסמינר מקוון של הקרן לשלום במזרח התיכון (Foundation for Middle East Peace) ומכון המזרח התיכון (Middle East Institute) שעסק בנגיף הקורונה בעזה. בסמינר השתתפו גם ד”ר ע’אדה אל-ג’דהא מאונר”א, עומאר שעבאן מ-PalThink, לארה פרידמן מהקרן לשלום במזרח התיכון וח’אלד אל-גינדי ממכון המזרח התיכון. הרי התמקדה באחריות של ישראל כלפי האוכלוסייה האזרחית ברצועה, לרבות החובה להגן על הכלכלה בתקופה זו של משבר. “כמו בכל מקום אחר בעולם, משבר הקורונה חושף עד כמה מערכת הבריאות ברצועה שברירית”, אמרה הרי. “ההבדל הוא שברצועה הכלכלה חנוקה, בכוונת תחילה, כבר שנים. לאנשים אין רשת ביטחון. צריך לחשוב גם על ההיבטים הכלכליים של המשבר הזה. ניתן לעשות הרבה להסרת המכשולים שעומדים בפני המסחר וכדי להגן על כלכלת הרצועה”. ניתן לצפות בסמינר המקוון כאן (אנגלית).

ב-2 באפריל, מנהלת המחלקה הבינלאומית של גישה, בת’ אופנהיים, השתתפה בתדרוך חירום על משבר הקורונה ברצועת עזה שיזמו “יחד אנגליה” והקרן החדשה לישראל, לצידם של העיתונאי דונלד מקינטייר וע’אדה מג’אדלי מארגון רופאים לזכויות אדם. בתדרוך אמרה אופנהיים: “זוהי הזדמנות ללחוץ על ישראל להסיר את הסגר, להתיר תנועה חופשית של סחורות, ובמבט לעתיד, להתיר תנועה חופשית של אנשים בחלוף המגיפה”. ניתן לצפות בחלקה של אופנהיים בדיון כאן (אנגלית).

ב-9 באפריל, אופנהיים השתתפה גם בסמינר מקוון אחר על המצב בעזה, שאורגן על ידי קבוצת תלוס, יחד עם עומאר שעבאן. ניתן להאזין לה כאן (אנגלית).

ב-16 באפריל, עו”ד מונא חדאד, חברת המחלקה המשפטית של גישה, השתתפה בדיון שנערך על ידי עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, לצד ד”ר עאייד יאגי, ראש עמותת הסיוע הרפואי הפלסטינית ברצועת עזה, ועיסאם יונס, מנכ”ל מרכז אלמיזאן לזכויות האדם בעזה. חדאד הדגישה את השפעתן של הגבלות התנועה המתמשכות המוטלות על רצועת עזה, ובייחוד את פגיעתן במגזר הדיג והחקלאות בה.

ב-24 במרץ, רכזת הפעילות הציבורית של גישה, נעה גלילי, הרצתה בפני קול אחר, קבוצה של ישראלים החיים בישובים הסמוכים לגבול רצועת עזה, והתמקדה בתנועה במעברים ובמצב הכלכלה ומערכת הבריאות בעזה. ב-31 במרץ, גלילי תדרכה קבוצת עוזרים פרלמנטריים, ומאוחר יותר באותו יום, קבוצת חברי צוות בארגון רבנים לזכויות אדם. ב-5 באפריל, גלילי שוחחה עם קבוצה של למעלה מ-100 פעילות מתנועת נשים עושות שלום. גלילי הדגישה את ההקשר הרחב יותר של היחסים בין ישראל לפלסטינים החיים ברצועת עזה ובגדה המערבית. “באמצעות כפייה ארוכת שנים של הפרדה, פוליטית ופיזית, בין רצועת עזה לגדה המערבית, ישראל העמיקה את אחיזתה בגדה בדרך לסיפוח דה פקטו. בידוד הרצועה הוא מרכיב מרכזי בהידרדרות תנאי החיים של האוכלוסייה האזרחית בעזה”, אמרה גלילי. ב-23 באפריל גלילי הופיעה בפאנל שאורגן על ידי רבנים לזכויות אדם לצדו של רכז השטח שלנו, מוחמד עזאיזה.