הסלמה באלימות כלפי דייגים עם פתיחת עונת הסרדינים

מפה של אזור הדיג שישראל אוכפת. מקור: איגוד הדייגים של רצועת עזה (שטח K סומן על ידי גישה)

22 באפריל, 2020. איגוד הדייגים ברצועת עזה מדווח על עלייה בתדירות מקרי הירי של חיל הים הישראלי אל עבר דייגים בים מול הרצועה. אתמול, יום שלישי, 21 באפריל, היו שתי תקריות. בבוקר נפגע דייג בראשו מכדור גומי, ונגרם נזק למנוע של סירה, ובערב המאוחר היה ירי מסיבי אל עבר סירות. על פי ארגון זכויות האדם אלמיזאן בעזה, בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2020 נרשמו 67 מקרי ירי של חיל הים הישראלי בשטח הדיג של עזה, שהובילו לפציעות של דייגים ולנזק כבד לסירות. שנים רבות שהשיטות שבהן נוקט חיל הים כדי לאכוף את גבולות השטח שישראל מתירה לדוג בו, הכוללות ירי חי והחרמת סירות, מסכנות את העוסקים במלאכה.

לאחרונה החלה עונת הסרדינים והביקוש לדגים צפוי לעלות בתקופה הקרובה, במיוחד בחודש הרמדאן שבפתח. לדברי ניזאר עיאש, יו”ר איגוד הדייגים בעזה, דייגים רבים מעוניינים לדוג באזור המורשה שמול צפון הרצועה, שם מרוכזות כמויות גדולות של סרדינים וסוגי דגה אחרים. ביום חמישי, 16 באפריל 2020, מנהלת התיאום והקישור (מת”ק) עזה הודיעה למשרד החקלאות ברצועה כי כל דייג או כלי שיט שיתקרב ל”שטח הסטרילי” בצפון הרצועה (המכונה שטח K), יסתכן בירי חי ובהחרמת סירתו. לדברי ניזאר, דייגים מפחדים לצאת לים, ולכן לא מממשים את פוטנציאל הדגה, בעיקר בשטח הצפוני.

זכריא בקר, יו”ר ועדת הדייגים באיחוד ועדות העבודה החקלאית בעזה, מספר כי “בשבועיים האחרונים הצבא הישראלי מתמקד בפגיעה בכלי הדיג כדי להוציאם מכלל שימוש. הפגיעה קשה ואנחנו משלמים מחיר כבד”.

המגבלות שמטילה ישראל על מרחב הדיג, והדרך שבה היא אוכפת אותן, פוגעות בפרנסה של אלפי דייגים בעזה ובמה שמסורתית היה אחד המקצועות החשובים ברצועה. מספר העובדים בענף הדיג ירד מכ-10,000 בשנת 2000 לכ-3,500 כיום. הגבלת מרחב הדיג היא דוגמה לשליטה בחיי תושבי עזה שישראל נוטלת לעצמה. שליטה זאת נושאת עמה אחריות, בין היתר, גם לאפשר לתושבים להתפרנס בכבוד, בוודאי מבלי לסכן את חייהם.

ישראל אף מגבילה משמעותית כניסה של מוצרים וחומרים הנדרשים לשיקום הסירות שנפגעות מהירי, או מתאונות בים, והדייגים נאלצים להשבית סירות שנפגעו. על פי איגוד הדייגים בעזה, הרשויות בישראל מודעות היטב לצורך האקוטי במוצרי פיברגלס, כבלי פלדה, מנועים וחלקי חילוף לסירות. למרות זאת, בקשות לתיאום כניסת מוצרים אלה לא נענו, עוכבו, או התמוססו בסבך הבירוקרטי שמנהלת ישראל סביב הליך תיאום כניסה לרצועה של ציוד שהיא מגדירה כ”דו-שימושי”. בתחילת אפריל, על רקע סכנת התפשטות נגיף הקורונה, שיגר גישה פנייה לישראל ובה גם דרישה לאפשר לדייגי הרצועה להכניס את הציוד הדרוש להם לתחזוקת הסירות.