גישה בפנייה דחופה לשרהב”ט ומתפ”ש: בטלו מיד את ההגבלות על כניסה לעזה של פריטים חיוניים ואפשרו שיווק רחב של תוצרתה, כדי להבטיח ביטחון תזונתי לתושבים ולמנוע את קריסת הכלכלה

הבוקר,1 באפריל, 2020, מנכ”לית גישה, תניה הרי, ויו”ר הוועד המנהל של הארגון, פרופ’ קנת מן, שיגרו היום פנייה דחופה לשר הביטחון, נפתלי בנט, ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים, כמיל אבו רוקון, בדרישה כי יפעלו מידית להבטיח שמירה על כלכלה מתפקדת וביטחון תזונתי ברצועת עזה, זאת על רקע התפשטות נגיף הקורונה. בין היתר, נדרשים השניים לנקוט מידית בצעדים להסרת הגבלות שמטילה ישראל על הכנסת חומרים “דו-שימושיים” הדרושים, בין היתר, לענפי החקלאות והדיג, ולהתיר שיווק של מזון מעובד מתוצרת עזה בגדה המערבית.

בעוד מדינות רבות בעולם מתמודדות בימים אלה עם משבר כלכלי חריף, הכלכלה ברצועת עזה מצויה מזה שנים על סף קריסה, בראש ובראשונה בשל הסגר החמור שאוכפת ישראל מאז 2007. הסרת מגבלות מעל הענפים שבהם תלויה אספקת המזון של האוכלוסייה המקומית, ושביכולתם להוות מקור פרנסה לרבבות, היא צעד קריטי.

ענף החקלאות הוא ממספקי התעסוקה והתזונה המרכזיים ברצועה. מזה שנים מבקשים חקלאים תושבי עזה לתאם הכנסה של דשנים וחומרי חיטוי שעשויים להעלות את התפוקה החקלאית ב-25 אחוז, וישפרו את איכות היבולים, יאריכו את חיי המדף שלהם, ויעלו את רווחיות התוצרת. ישראל מונעת את הכנסת החומרים האלה בכמות הנדרשת ללא סיבה לגיטימית. ביולי 2019 התפרסם כי ישראל צפויה להקל על הכנסתן לרצועה של סחורות שהיא מגדירה “דו-שימושיות”, בין היתר, דשנים וחומרי חיטוי לחקלאות. על אף הצהרותיה, ישראל ממשיכה למנוע את כניסת החומרים החיוניים בהתאם לצרכים בענף.

ענף הדיג, מקור פרנסה ותזונה חשוב מאוד עבור תושבי הרצועה, סובל מזה שנים מהגבלות שישראל אוכפת על האזור הימי שבו היא מתירה דיג, לצד הגבלות על הכנסת ציוד וחומרים הכרחיים לתיקון ולתחזוקה של סירות דיג, מה שגרם לכך שרבות מהן יצאו מכלל שימוש. על פי איגוד הדייגים בעזה, הרשויות בישראל מודעות היטב לצורך האקוטי במוצרי פיברגלס, כבלי פלדה, מנועים וחלקי חילוף לסירות. למרות זאת, בקשות לתיאום הכנסת מוצרים אלה לא נענו, עוכבו, או התמוססו בסבך הבירוקרטי שמנהלת ישראל סביב הליך תיאום כניסה לרצועה של ציוד שהיא מגדירה כ”דו-שימושי”.

בטרם הוטל הסגר על הרצועה, 80 אחוז ממוצרי תעשיית המזון המעובד בעזה שווקו מחוצה לה, בעיקר בגדה המערבית ובישראל. הצורך המשמעותי ביותר שעליו מצביעים איגוד תעשיית המזון בעזה ובעלי עסקים בתחום הוא לשיווק מוצריהם בגדה המערבית. מעל שנתיים שארגון “גישה” דורש מישראל לאפשר ייצוא ושיווק של מוצרי מזון מעובד מחוץ לעזה. בעניין זה אף הוגשה עתירה לבג”ץ. אך למרות התחייבויות מצד הרשויות בישראל מול בית המשפט לנקוט בצעדים לקידום הנושא, הדבר לא קרה. לטענת גורמים מקצועיים ברצועה, פתיחת האפשרות לשווק מוצרי מזון בגדה תקל על המשבר הכלכלי הצפוי ותרחיב את מעגל המועסקים ברצועה.

לנוכח הסכנה הממשית הנשקפת לחיי אדם בעזה, ומתוקף שליטתה של ישראל על היבטים רבים בחייהם של התושבים, על ישראל להסיר מיד את הסגר ולאפשר פעילות כלכלית רחבה ככל האפשר ברצועה.

“ישראל חייבת להבטיח את שלומם ובריאותם של תושבי רצועת עזה בכל עת, קל וחומר, לנוכח התפרצות נגיף הקורונה ברחבי העולם וקיומם של מקרים ראשונים ברצועה,” כותבים הרי ופרופ’ מן במכתב. “משכך, על ישראל להיערך בדחיפות, באופן מידי, כדי להבטיח ביטחון תזונתי ומניעת קריסת הכלכלה המקומית. זאת, באמצעות הסרות מגבלות, שאינן חיוניות גם בעת שגרה.”

למכתב המלא, לחצו כאן.