החקלאים בעזה צריכים עכשיו יותר מתמיד את החומרים שיאפשרו להם תפוקה מרבית

חממת מלפפונים בעזה. צילום: אסמאא ח’אלידי

5 באפריל, 2020. כמו כל הכלכלות בעולם, גם הכלכלה של עזה עומדת במבחן קשה בתקופה הזאת. על רקע זה, ביום רביעי (1.4) שיגרנו פנייה בהולה לשר הביטחון ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים, בדרישה שיאפשרו הכנסה מידית לעזה של כל הפריטים החיוניים לתפקוד הכלכלי ברצועת עזה ולביטחון התזונתי של שני מיליון תושביה. בין היתר, דרשנו כי תסיר חסמים מעל ענף החקלאות, אחד ממספקי התעסוקה והתזונה המרכזיים ברצועה.

החקלאים ומשווקי היבול שלהם ניזוקים כבר שנים משליטתה המוחלטת של ישראל על תנועה מעזה ואליה. ישראל קובעת איזה פירות וירקות ישווקו, לאן ומתי. בנוסף להגבלות שהיא כופה על גישה של חקלאים לחלקות אדמה הסמוכות לגדר שבין עזה לישראל, ולריסוסים מהאוויר של חומרים קוטלי עשבים שהיא מבצעת מעל הגדר, שפוגעים ביבולים שם, ישראל מכבידה על הכנסת ציוד חקלאי וחומרים שהיא מגדירה “דו-שימושיים”, ונחוצים לגידולים, להשבחת התוצרת ולהארכת חיי המדף שלה.

בקיץ 2019 פורסמו דיווחים על “הקלות” בסגר, כחלק מאמצי הסדרה בין ישראל לחמאס, לפיהם ישראל תקל על הכנסה לרצועה של פריטים “דו-שימושיים”, בין היתר, דשנים וחומרי חיטוי לאדמה. אך בניגוד להצהרות, ישראל ממשיכה להגביל מאוד את כניסת החומרים החיוניים גם היום. חקלאים וסוחרים סיפרו ל”גישה” כי בקשות להכנסת הדשנים וחומרי החיטוי מועלות שוב ושוב בפגישות שקיימו מול נציגי המת”ק, אך ללא הועיל. להערכותיהם, זמינות שוטפת של החומרים יכולה להגדיל את התפוקה החקלאית בעזה עוד ב-25 אחוז.

אי-הוודאות לגבי האישורים להכנסת הסחורה משבשת את הפעילות התקינה של הענף. סוחרים שהזמינו סחורה, וכבר שילמו עליה, עלולים להימצא במצב שהיא מעוכבת או אף מוחרמת במעבר כרם שלום, גם לאחר שכניסתה לעזה אושרה לכאורה על ידי ישראל. אחד הסוחרים הגדולים בתחום מסר ל”גישה” כי לאחר שכבר קיבל אישור לשחרור הדשנים שייבא מחו”ל והגיעו לנמל אשדוד, הסחורה נעצרה במעבר כרם שלום בטענה שריכוז הכלור בדשן גבוה מהמותר, והוא נאלץ להחזירה למחסנים בנמל אשדוד. לאחר מכן, סיפר, השיג שוב את האישורים הנחוצים, אך במעבר סירבו שוב להכניסה לרצועה. כל שינוע לכרם שלום ובחזרה ממנו למחסנים בנמל, אמר, גוררת עלויות של 5,000 שקלים. הסוחר נושא גם בעלויות האחסון בישראל, שהאמירו עד כה לכ-30 אלף שקלים.

השליטה הניכרת שישראל לקחה לעצמה על היבטים משמעותיים בחייהם של תושבי עזה מחייבת אותה לפעול למען תקינות חייהם, אלא שהיא אינה עומדת בכך גם בימי שגרה. שמירה על תפקוד ענף החקלאות לצרכי תזונה ופרנסה קריטית, ובמיוחד לנוכח החשש מההשלכות שיש להתמודדות עם נגיף הקורונה על כלכלת הרצועה, השברירית ממילא, היא בעלת חשיבות עליונה. גישה קורא לישראל להסיר את כל החסמים שהיא מציבה בפני העוסקים בענף כדי שיוכלו לשמור על פרנסתם ולהבטיח אספקת מזון לאוכלוסייה המקומית.