גישה קורא לישראל להפסיק את השימוש בתושבי רצועת עזה כבקלפי מיקוח פוליטיים

צדו הפלסטיני של מעבר ארז. צילום: אסמאא ח'אלידי

צדו הפלסטיני של מעבר ארז. צילום: אסמאא ח’אלידי

1 בינואר, 2020. הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום לדיון נדיר בנכונות ישראל “להקל” על סבל האוכלוסיה האזרחית ברצועת עזה. לקראת הדיון התפרסם בתקשורת כי הדברים נשקלים כחלק מ”הסדרה” מול חמאס.

כל מהלך שישפר את תנאי החיים של שני מיליון תושבי הרצועה, מחציתם ילדים, נחוץ מידית. עם זאת, אין די ב”מחוות” או ב”הקלות”. יש להפסיק את השימוש בתושבים כבקלפי מיקוח פוליטיים. על ישראל להכיר באחריותה לתקינות החיים ברצועה, אחריות שנגזרת משליטה בת יותר מחמישים שנה במרחב התנועה של הפלסטינים, באוויר, בים וביבשה. לממשלות בעזה, בגדה ובמצרים, כמו גם לקהילה הבינלאומית, חלק מהותי בהידרדרות ברצועה, אך אין בכך כדי להפחית מאחריות ישראל.

ישראל משתמשת בשליטה שלה כדי לבודד את עזה, כחלק מ”מדיניות הבידול”, שמטרתה העמקת הנתק בין החלקים של השטח הפלסטיני, הגדה המערבית ורצועת עזה. זהו מהלך פוליטי רחב, שמקדם גם סיפוח בגדה. המגבלות הדרקוניות שנגזרות מהמדיניות עוצרות את התפתחות הכלכלה ברצועה ומכבידות על המאמצים לתקן ולשקם את התשתיות האזרחיות הקרוסות. הן נועדו ללחוץ על האוכלוסיה ולכן קורעות משפחות, מסכנות בריאות ומייאשות את מי שמייחל לפרנסה, להשכלה ולהתפתחות אישית ומקצועית.

שיפור משמעותי ובר קיימא יושג רק עם היפוך מדיניות ישראל כלפי האוכלוסייה האזרחית ברצועה. במקום לאסור תנועה אלא לחריגים, עליה לאפשר תנועה של אנשים וסחורות, בכפוף רק לבדיקות ביטחוניות פרטניות, ולכבד את זכותם לחיים תקינים.