בעקבות עתירת “גישה” וארגוני זכויות אדם נוספים, הודיעה ישראל כי תשיב 65 סירות שתפסה מידי דייגים מעזה

בתשובתה לבג”ץ, הודיעה הפרקליטות כי המדינה תשיב את הסירות “בכפוף לשיקולים ביטחוניים ומדיניים”. פרקליטות המדינה העבירה תגובה מקדמית לבג”ץ, המבקשת למחוק את העתירה שהגישו “גישה”, עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ומרכז אלמיזאן לזכויות אדם בעזה, בשמו של עבד אלמעטי הביל, דייג מעזה שסירתו נתפסה בידי חיל הים בספטמבר 2016. הארגונים טענו כי תפיסת הסירה, כמו גם יתר סירות הדיג מעזה שנמצאות בידי ישראל, נעשתה בניגוד לכל דין ובהיעדר סמכות. העתירה הוגשה לאחר שהצבא הסכים לשחרר את סירת הדיג של הביל “לפנים משורת הדין”, וזאת אך ורק דרך היבשה, על חשבונו של בעל הסירה, ומבלי לתת כל תשובה באשר לרכוש בשווי 150 אלף דולר שהיה על סיפונה. בעתירתם, דרשו הארגונים כי בג”ץ יורה להשיב את כל סירות הדייגים מרצועת עזה שנמצאות ברשות הצבא, עם כל אשר על סיפונן, לאלתר וללא הצבת תנאים.

לפני כשבועיים, השיבה פרקליטות המדינה כי בכוונתה “לפעול במהלך החודשים הקרובים להשבת הסירה לרצועת עזה, כמו גם את שאר סירות הדיג מרצועת עזה שנתפסו על-ידי חיל הים ושלא התבקשה החרמתן (כ-65 סירות), והכל בכפוף לשיקולים ביטחוניים ומדיניים ולהערכת המצב הביטחונית”.

בתשובה לכך, הגישו הארגונים תגובה נוספת לבג”ץ, שבה הם עומדים על דרישתם לשחרור מידי וללא תנאי של כל הסירות, יחד עם הציוד שהיה על סיפונן. זאת, כדי למנוע הישנות מקרים, שבהם המדינה השיבה סירות לבעליהן ללא הרכוש שהיה עליהן. כמו כן, העותרים ביקשו מבית המשפט להורות למדינה להציג לוח זמנים ברור להחזרת הסירות, שכן אין בתגובתה כל התייחסות לנושא. הארגונים מדגישים כי חרף המחלוקת המשפטית בין הצדדים על חוקיות תפיסת הסירות, הרי שמתגובת המדינה עולה בבירור כי לא היה כל צורך בהחזקתן. כמו כן, אין כל בסיס לפגיעה ברכושם ובמקור פרנסתם של בעלי הסירות ובני משפחותיהם.

תפיסת הסירות והחזקתן בידי ישראל, במשך חודשים ושנים, נעשית בחוסר סמכות ובניגוד להוראות הדין הבינלאומי. טענת המדינה שהתפיסה מתבצעת בגלל הפרת מגבלות דיג, שמוטלות ומשתנות באופן שרירותי, אינה יכולה להצדיק את הפגיעה החמורה ברכושם ובפרנסתם של הדייגים ובני משפחותיהם.