ערב הרמדאן, תושבי עזה המוסלמים עדיין לא יודעים אם יורשו לצאת לכבודו מהרצועה

רמדאן בשוק בעזה, 2017. צילום: גישה

2 במאי, 2019. בתחילת השבוע הבא יחל חודש הרמדאן. מוסלמים בכל העולם יציינו אותו, וגם קרוב לשני מיליון פלסטינים תושבי עזה. על אף הצורך המובן לציין את הרמדאן ואת עיד אל-פיטר שבסיומו, בקרב בני משפחה ובתפילה במקומות הקדושים, דוגמת מסגד אל אקצא בירושלים, תושבי עזה לא יודעים אם הדבר יתאפשר להם, למי או מתי.

ביום שני שעבר (22.4) פורסמה באתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש) בשפות ערבית ואנגלית שורת צעדים הנוגעת לאוכלוסייה המוסלמית הפלסטינית בימי הרמדאן. אין במה שפורסם הבחנה בין תושבי הגדה המערבית לבין תושבי רצועת עזה.

ישראל מתארת את היתרי התנועה לפלסטינים בתקופת החגים כ”מחווה של רצון טוב”. לקראת כל חג או מועד שורה אי-ודאות על תושבי עזה, משום שאינם יודעים עד הרגע האחרון, ולעיתים רק לאחר שהחג התחיל ואף חלף, האם יותר להם לצאת. מובן שבמצב כזה ניטלת מהם האפשרות לתכנן את צעדיהם.

מאז 2015 אישרה ישראל יציאה של מתפללים מעזה לירושלים מדי יום שישי, בכפוף למכסות ולמגבלות גיל. בדצמבר 2016 הפסיקה את יציאת המתפללים השבועית, בטענה שחלקם לא חזרו לעזה במועד. בשנים הבאות אפשרה יציאות לצרכי פולחן במהלך הרמדאן ובחג הקורבן, של מספר קטן בהרבה של מתפללים, בעיקר מקרב עובדי הארגונים הבינלאומיים. כך צנח מספר המתפללים שיצאו מעזה מ-11,214 בשנת 2015, ל-600 בשנה ב-2017 וב-2018.

לאורך השנים מתפ”ש פרסם את היתרי הרמדאן והחגים באיחור, לעיתים לאחר שחלף החג. “גישה” שיגר השבוע שתי פניות דחופות למתאם פעולות הממשלה בשטחים, בבקשה להבהיר בהקדם למי מכוונים הצעדים שפורסמו.

גישה קורא לישראל לדאוג שיתאפשר לתושבי עזה לממש את זכותם לחופש תנועה ולחופש פולחן, הכוללת יציאה לתפילה במקומות הקדושים וציון החגים בחיק המשפחה.