בעקבות לחץ ציבורי: ישראל הודיעה כי חילקה עוד 300 היתרי יציאה לנוצרים מעזה בפסחא

Church of Nativity. Photo by Chris Yunker

Church of Nativity. Photo by Chris Yunker

29 באפריל, 2019. בעקבות לחץ ציבורי ודיווחים בתקשורת המקומית והבינלאומית על החלטת ישראל למנוע תנועה של נוצרים מעזה לגדה המערבית ולירושלים לרגל חג הפסחא, חזרה בה ישראל בשבוע שעבר והוסיפה מכסה של 300 היתרי יציאה לגדה ולירושלים, אשר חולקו לנוצרים בעזה ב-22 באפריל. ההיתרים יהיו תקפים עד 5 במאי.

ארבעה ימים לפני פסחא פרסם מתפ”ש כי 200 נוצרים בני 55 ומעלה יורשו לצאת, לחו”ל בלבד. מדובר בפגיעה קיצונית ותקדימית בחופש התנועה וחופש הפולחן, שכן מידי שנה הורשו מאות נוצרים תושבי עזה לפקוד את המקומות הקדושים לנצרות בגדה המערבית ובירושלים, ולחגוג בקרב בני משפחה שם. לגישה ידוע עד כה רק על כ-30 תושבים שעמדו בקריטריון השרירותי, שהונפק להם היתר יציאה לחו”ל.

ההגבלה הקיצונית עוררה תשומת לב רבה, בישראל ובעולם. חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן התבססה על הניתוח של גישה כשכתבה לסגן שר הביטחון בדרישה לאפשר לנוצרים תושבי עזה לחגוג את הפסחא ללא מגבלת גיל או יעד. בתקשורת הופיעו דיווחים רבים ובהם טענת הממסד כי מדובר בהחלטה שהרקע שלה ביטחוני.

ואז באה ההודעה על 300 היתרים, מספר נמוך ומאכזב, שהתפרסם מאוחר, מה שמנע מרבים לחגוג את החג בקרב משפחה. מספר ההיתרים מכסה פחות משליש מאוכלוסיית הנוצרים ברצועה, כך שסביר כי משפחות שירצו לנצל אותם, יעשו זאת בהרכב חסר, ושוב, כבעבר, משפחות יפוצלו, ויהיו מי שיישארו מאחור.

הזכויות לחופש התנועה, לחופש הפולחן ולחיי משפחה שייכות לכל אדם. ישראל ממשיכה למסגר את היתרי היציאה בתקופת החגים לא כזכות אלא כ”מחווה של רצון טוב”. ההפחתה המתמדת בהיקף המכסות והזלזול המתמשך בצרכי האוכלוסיה מסמנים מגמה של הגבלה נוספת באפשרות לנוע בין חלקי הטריטוריה הפלסטינית, והחרפה במדיניות הבידול של ישראל.