דיון בבג”ץ יתקיים השבוע בעתירה של גישה וארגונים נוספים, לביטול הנוהל המסדיר את זמני הטיפול בבקשות תושבי עזה להיתרי מעבר

28 בינואר, 2019. ביום רביעי הקרוב יתקיים בבג”ץ דיון בעתירה שהגיש “גישה” בחודש אפריל, עם הארגונים רופאים לזכויות אדם והמוקד להגנת הפרט, בדרישה לבטל את הנוהל שקובע את זמני הטיפול בבקשות תושבות ותושבי עזה להיתרי מעבר אל או דרך ישראל. הנוהל קובע זמני טיפול ארוכים ובלתי סבירים מה שגורם לכך שתושבים שעומדים בקריטריונים המחמירים שקבעה ישראל לא מצליחים להגיע לטיפולים רפואיים חיוניים, מאבדים מלגות או שנות לימוד, מחמיצים הזדמנויות מקצועיות ועסקיות, ונעדרים מאירועים משפחתיים משמעותיים כהלוויות או חתונות.

ישראל שולטת בהיבטים רבים של החיים האזרחיים ברצועה, בין היתר בתנועה באוויר, בים וביבשה, של אנשים ושל חפצים. שליטה זאת שהיא נוטלת לעצמה מטילה עליה אחריות לאיכות החיים של תושבי הרצועה, כולל מימוש זכויות האדם שלהם. בניגוד לאחריותה תופשת עצמה ישראל, כמחויבת באופן מוגבל ביותר למחוות הומניטריות בלבד. התוצאה עבור תושבי הרצועה היא צמצום חופש התנועה עד מניעה מוחלטת, דבר שפוגע אנושות בזכותם לבריאות, לחיי משפחה, להשכלה ולפרנסה.

תושבי הרצועה שמבקשים לצאת לישראל, לגדה המערבית או לחו”ל, ובקשתם עומדת בקריטריונים הצרים שניסחה ישראל, אינם נענים בתוך פרק זמן סביר ופעמים רבות אינם נענים כלל. המדינה לא מתנהלת מולם, אלא מול גוף של הרשות הפלסטינית ברצועה, בהליך שאינו שקוף או נגיש. לוחות הזמנים שנקבעו אינם תואמים את הצרכים ומעמידים את המבקשים בפני אתגר סנכרון של אישורים רבים, לא פעם בלתי אפשרי.

כדי לעמוד בתנאי הסף לבקשה ישראל דורשת מהפונה להציג מועד קשיח שמחייב את נוכחותו/ה. אך על פי הנוהל בקשה לצאת לטיפול רפואי אמורה להיות מטופלת בתוך 23 ימי עבודה, ללא קשר למועד התור שנקבע. כדי לבקר בן משפחה חולה מאוד על המבקש לקוות שהרשויות יראו בחולה מקרה די אנוש, וגם להמתין 50 ימי עבודה. יותר מפעם או פעמיים טיפלנו בבקשות שנאלצנו להסב מביקור חולה להשתתפות בהלוויה או ביקור אבלים.

בתשובה שמסרה המדינה לקראת הדיון, נכתב כי זמני הטיפול סבירים וכי “לא נפל בהם כל פגם”. בפועל, המגמה של ישראל היא לכל הפחות לצמצם מאוד את היכולת של תושבי עזה לנוע, ובכך עוד מוחרף הסגר שמונע משני מיליון בני אדם את הזכויות שמגיעות לכולנו.

לקריאת העתירה לחצו כאן

עדכון:  בעתירה שנדונה ב-30 לינואר 2019 בבג”ץ דרשנו מהמדינה לתקן את הנוהל שקובע זמני טיפול בבקשות תושבי ותושבות רצועת עזה להיתרי מעבר. טענּו, יחד עם רופאים לזכויות אדם והמוקד להגנת הפרט, כי הזמנים שישראל קבעה פוגעים בזכויות התושבים ומסכנים את חייהם. בית המשפט העדיף לדון בכל צורך קריטריוני של התושבים בנפרד. בהכרעתו סירב להתיר לנו להגיש עתירה מתוקנת.