למעלה ממאה משתתפים בפורום מדיניות בנושא עזה, שיזם וארגן גישה

ביום רביעי, 21 בנובמבר, התכנס פורום מדיניות בנושא עזה, שגישה יזם וארגן. למעלה ממאה מומחים, דיפלומטים, נציגים של ארגונים בינלאומיים ושל ארגוני חברה אזרחית, ישראלים ופלסטינים, באו למכון ון ליר בירושלים ליום של דיונים. השיחות התנהלו תחת חוק בית צ’טהאם – ייחוס הדברים לא יופץ פומבית, כדי שהדיונים יתקיימו בחופש מלא ובכנות מקסימלית. מטרתן לזקק המלצות לפעולות, שיקדמו פתרונות למצוקות מידיות ברצועה, ויסייעו לשיפור תנאי המחייה ולהגנה על זכויות אדם. את ההמלצות נקבץ למסמך, שנפיץ ונפרסם.

היום התחלק לשני מושבים. הראשון, תחת הכותרת “מי אחראי למצב הרצועה?”, בחן את תפקידם של השחקנים האזוריים והבינלאומיים, מבחינה משפטית, מבחינה מדינית ומבחינה אנושית. משתתפי הפאנל, בהנחיית העיתונאית עמירה הס, התבקשו להמליץ על מהלכים שעשויים לסייע לשיפור תנאי המחייה ברצועה ולהגן על זכויות תושביה.

המושב השני שאל “מה ניתן לעשות?”. הנחתה אותו ג’סיקה ברנשטיין, מנהלת קשרי החוץ בגישה, ודיברו בו מומחים מהבנק העולמי, מארגון הבריאות העולמי, מהוועד הבינלאומי של הצלב האדום, ממכון טוני בלייר ובכירים מתחומי הכלכלה והתשתיות ברצועה. התובנות בפאנל זה המשיכו את הנאמר בחלק הראשון, כאשר הודגש שישנן פעולות שחייבות להינקט מידית כדי שבכלל ייתכנו שלבים של המשך בטווח הבינוני ובטווח הארוך, בדרך לשגשוג.

בפתח המושב השני הוקרנו סרטונים, שצולמו בעזה במיוחד לאירוע, ובהם דיברו שלוש נשים העוסקות בתחומי הרווחה, החברה והכלכלה. את שלושתן, כמו גם כעשרים בעלי תפקידים אחרים ברצועה, בהם איש השטח של גישה, הזמנו מבעוד מועד להשתתף בדיוני הפורום וסייענו בהגשת הבקשות לקבלת היתרים מהרשויות בישראל. הרשימה כולה נדחתה על הסף בידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ולכן אתגרנו את ההחלטה בבית המשפט. המדינה לא חסכה במאמצים כדי למנוע מהמבקשים לקחת חלק בדיונים, נשים וגברים מומחים בתחומם, לדון בשיפור תנאי המחייה ברצועה, מטרה שלכאורה ישראל הרשמית בעדה.

“הגורמים המוסמכים מצאו כי לא נטען או בוסס כל עיסוק שיש בו כדי לתרום באופן ישיר לשיפור בעניין הצרכים הפיסיים הבסיסיים ברצועת עזה”, ענו מהפרקליטות הצבאית, “לרבות עיסוק בענייני כלכלה או תשתיות, או תרומה להיבטים אלו מהכניסה המבוקשת לישראל”. הראייה הצרה של המדינה את ההגדרה של “שיקום”, שמתייחסת רק ל”צרכים פיזיים בסיסיים”, פגומה מוסרית. כאילו אין לתושבי עזה הזכות לחיים שמעבר להישרדות, וכאילו לישראל אין יד במצבם וחובה לכל הפחות לא לשבש את המאמצים לאפשר חיים תקינים ברצועה. למותר לציין שכל המוזמנים שלנו עוסקים בתחומים אלה יום יום, וכי איש השטח שלנו נמצא עמם בקשר קבוע ועמל רבות בגיוסם למפגש הנדיר שיזמנו. רוב המוזמנים מעזה לא אושרו. אף אישה לא קיבלה היתר מעבר. נציג המדינה אף הגדיל לעשות, וטען כי לנשים רק חלק משני בקיום הכלכלה. בתום המאבק המשפטי התאפשר לחלק מהעותרים לצאת לאירוע ותרומתם להצלחתו היתה, כצפוי, מהותית.

בסיכום הכינוס: שורה של המלצות מעשיות, מתווה אפשרי למעוניינים לקדם עתיד טוב יותר לאזור. מהאירוע רב המשתתפים והער מאוד שנערך בירושלים, יצאנו בתחושה שיש קהילה מקצועית מרשימה, שמחויבת להמשיך לעבוד לקידום הכלכלה, התשתיות והזכויות, שיאפשרו חיים ראויים ברצועת עזה.

לקריאת הסיכום לחץ/י כאן