2015 בעזה: הקלות מהוססות ונסיגות לאחור

אפריל 2016. מאז מבצע “צוק איתן”, שהשאיר מוות והרס במספרים חסרי תקדים ברצועה, חל שינוי ברטוריקה של בכירים ישראליים בנוגע לעזה. משר הביטחון ועד הרמטכ”ל דיברו במערכת הביטחון על החשיבות שבשיקום הרצועה ועל הקשר בין מצבה של עזה לבין יציבות באזור. גורמים מדיניים תהו בקול האם הלחץ שהופעל על הרצועה במהלך השנים לא היה מוגזם, ובמערכת הפוליטית קמו תומכים אפילו להקמת נמל ימי בעזה.

השינויים בהצהרות לוּוו גם בהקלות מסוימות בסגר. חלקן משמעותיות ביחס לשנים קודמות. ממוצע יציאות הפלסטינים החודשי דרך ארז גדל בכ-128 אחוזים ביחס לממוצע החודשי ב-2014, וב-200 אחוזים ביחס לממוצע החודשי ב-2013. השתנתה גם המדיניות הישראלית בנוגע לכניסה וליציאה של סחורות מהרצועה. בשלהי 2014 בוטל האיסור הגורף בן שבע השנים על שיווק סחורה מעזה בגדה, ולאחריו אושר גם שיווק מוגבל מאוד בישראל.

בעוד גורמים בישראל מנופפים בעלייה במספר היציאות דרך ארז, תושבי עזה, בה הגיל החציוני נמוך מ-18, יודעים שלא יוכלו לנוע לצורך לימודים, לצרכי עבודה או השתלמות, בוודאי שלא כדי לפגוש קרוב משפחה; העלייה במספר משאיות הסחורה שיוצאות מהרצועה היא אכן דרמטית יחסית לשנה הקודמת, אולם היא עדיין שבריר מהפוטנציאל שמראה העבר, ואין לה השפעה על אחוזי האבטלה המבהילים – 38.4 אחוזים ברבעון הרביעי של 2015, ולמעלה מ-50 אחוזים בקרב צעירים. הקיפאון והנסיגה במדיניות, וההשפעה שלהם על דשדוש הכלכלה, התשתיות הקורסות וחוסר התקווה, רק מקרבים עוד סבב לחימה מעגלי, איום ומיותר, שכולם מכריזים שאין להם עניין בו.

לקריאת הפרסום המלא »

     

עוד בפרסומים ומידע

פרסומים
גרפים