להגביל תנועה, לפצל עם

לקריאת נייר העמדה המלא »
לגרסה להדפסה של נייר העמדה »

יוני, 2015. במהלך שניים וחצי העשורים האחרונים, הלכו והחמירו ההגבלות שהטילה ישראל על התנועה בין עזה לבין הגדה המערבית. כיום, הכלל המייצג בפעולותיה של ישראל הינו הפרדה בין שני חלקי הטריטוריה, ואפשרות הגישה היא היוצא מן הכלל. הגבלות אלה פגעו קשות בחיים האזרחיים, הן בעזה והן בגדה המערבית, וגרמו להפרדת משפחות, הגבילו את הגישה לאפשרויות השכלה ולשירותי בריאות ופגעו בפיתוח הכלכלה הפלסטינית. שיקולי ביטחון היוו תחילה גורם בהחלטה להטיל הגבלות אלו, אולם נכון לשנת 2015, רבות מההגבלות לא ניתן להצדיק כמבוססות על שיקולים ביטחוניים, וניכר כי הן נובעות מטעמים פוליטיים ומתפישה מצמצמת באשר למחויבויותיה של ישראל כלפי התושבים הפלסטינים.

נייר עמדה זה מנתח את מה שמכנה ישראל “מדיניות הבידול” בהקשר לשליטתה בשטח הפלסטיני, לרבות עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים. ניתוח זה נערך לפי העקרונות המחייבים הקבועים במשפט ההומניטרי הבינלאומי (IHL) ובדיני זכויות האדם במשפט הבינלאומי (IHRL).

בחלק הראשון מתוארת המדיניות המסדירה את המעבר בין עזה לגדה המערבית, בהקשר להגבלות הישראליות על התנועה ברחבי השטח הפלסטיני. בחלקו השני ניתוח של הגבלות התנועה שהטילה ישראל, לאור מחויבויותיה במסגרת דיני הכיבוש להקל על קיום חיים אזרחיים תקינים בשטח הפלסטיני. כמו כן מנותחים היעדים הביטחוניים והמדיניים שישראל נתלתה בהם כדי להצדיק את ההגבלות שהטילה. בנוסף, נטען כי הגבלות גורפות אלה עומדות בניגוד למחויבויותיה של ישראל להבטיח חיים ציבוריים בשטח הפלסטיני, ולשמור על יכולתו של העם הפלסטיני לממש את ריבונותו בסיום הכיבוש.

בחלקו השלישי של נייר העמדה הערכה של מדיניות הבידול במסגרת דיני זכויות האדם הבינלאומיים. נטען בו כי בין אם עזה והגדה המערבית מהוות מדינה ובין אם לאו, זכות האדם הפרטנית לחופש תנועה חלה לגבי פלסטינים המעוניינים לנוע בין שני חלקי השטח, שהוכר על ידי ישראל והקהילה הבינלאומית כיחידה טריטוריאלית אחת. נטען גם כי ההגבלות עומדות בניגוד למחויבויותיה של ישראל לאפשר לפלסטינים פיתוח כלכלה, חברה ותרבות משותפת, שהם תנאי יסוד למימוש זכויות אדם.

בסיכום הנייר סדרת המלצות שתכליתן להביא את מדיניותה של ישראל להתאמה טובה יותר עם התחייבויותיה הבינלאומיות ושנועדו לקדם גם את האינטרס האסטרטגי של ישראל, עליו הצביעו לאחרונה גם גורמים בכירים במערכת הביטחון הישראלית, לאפשר לפלסטינים לקיים חיים אזרחים תקינים.

לקריאת נייר העמדה המלא »
לגרסה להדפסה של נייר העמדה »