הפסקת האש: הזדמנות לנתק בין לחימה לבין תנועה אזרחית

לקריאת נייר העמדה »

הפסקת הפעילויות העוינות שבוצעו במסגרת מבצע "עמוד ענן", הסבה את תשומת הלב להשלכותיה על הסגר על עזה. תנאי הפסקת האש, עליהם הסכימו ישראל ורשויות חמאס בעזה, כוללים, אמנם, הסכמה לשאת ולתת על הקלות במגבלות התנועה המיושמת כיום כלפי הרצועה, אך עדיין נותר לראות מה ישתנה בפועל.    

עמדת גישה גורסת שלישראל ולחמאס אין זכות להתמקח על הזכויות הבסיסיות של האוכלוסיה האזרחית בעזה. בזמן שכמה אלמנטים של הסגר הוסרו ביוני 2010, הגבלות תנועה גורפות על מעבר אנשים וסחורות נותרו תקפות, והן כוללות הגבלות שאינן חיוניות לשמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל, ולכן אינן חוקיות לפי החוק ההומניטרי הבינלאומי. בזמן שאנו מברכים על הסכם הפסקת האש, במסגרתו הוחלט להקל את ההגבלות על דיג ברצועה ועל גישה לשטחים חקלאיים ליד אזורי החיץ, אנו גם מזהירים שהקלות אלו והקלות אחרות עליהן אנו מקווים לשמוע, אינן אמורות להיות תלויות בתנאים אחרים של הפסקת האש, ובעיקר בהיעדר פעילויות עוינות. ממשלות ישראל השתמשו במגבלות על תנועה כאמצעי להפעלת לחץ על שלטון חמאס דרך האוכלוסייה האזרחית במשך זמן רב מדי, ותוך הפרה של החוק הבינלאומי. לפי מומחים ישראלים לביטחון וגורמים רשמיים בממשלה, השימוש במגבלות אלו ערער את הלגיטימיות של מדיניות ישראל ופגע במטרתה המוצהרת, להחליש את חמאס.  

לפני למעלה משנתיים, בעקבות אירועי המשט, אמר ראש הממשלה בראיון לערוץ הראשון ש"הסגר האזרחי" על עזה שהוא קיבל בירושה מקודמו, החליש את "הסגר הביטחוני", ולכן הוא החליט להסירו. חלק אכן הוסר, אבל חלק משמעותי – זה שמגביל את מימוש וזכותם של תושבי עזה לקיים את שלל קשרי המשפחה, העסקים, החינוך, הבריאות והתרבות עם הגדה – נשאר על כנו כמעט ללא שינוי. המשא ומתן מספק לממשלת ישראל הזדמנות היסטורית להיפטר מהגבלות תנועה שאינן חיוניות לביטחון ולעצב מדיניות חדשה שתהיה צודקת יותר, אפקטיבית יותר ותהנה מלגיטימיות גבוהה יותר.

בנייר העמדה הזה, אנו מבקשים לפרט מהן הגבלות תנועה שמטילות הרשויות הישראליות על תושבים פלסטיניים ברצועת עזה כיום ומה נחוץ כדי להסיר אותן ולכבד את זכותם לחופש תנועה.

לקריאת נייר העמדה »

הפסקת האש: הזדמנות לנתק בין לחימה לבין תנועה אזרחית מאת gisha_access