שינויים בקריטריונים שקובעת ישראל לתנועת פלסטינים

הצד הפלסטיני של מעבר ארז, 2019. צילום: אסמאא ח’אלידי

השליטה של ישראל ביכולת התנועה של פלסטינים מוסדרת בחקיקה צבאית בגדה המערבית ובחקיקה אזרחית מול תושבי עזה. מכוח חקיקה זו הותקנו נהלים, שבאמצעותם המדינה מגבילה תנועה של אנשים וסחורות בשטחי הטריטוריה הפלסטינית. כל תנועה של אדם, או של טובין, מותנה בפנייה מוקדמת לרשויות הישראליות ובקבלת אישורן. באמצעות הנהלים שולטת ישראל בחופש התנועה של הפלסטינים וכך פוגעת בזכויותיהם לחיי משפחה, לבריאות, לפולחן ועוד.

נהלי הרשויות מעצבים את חייהם של פלסטינים בגדה ובעזה. במסגרת הנהלים נקבעים, בין היתר, קריטריונים לביקור בן משפחה חולה, להשתתפות בחתונה או בלווייה של קרוב משפחה; ליציאה ללימודים גבוהים, להשתתפות בהכשרה מקצועית, לקבלת היתר עבודה; לייבוא או לייצוא של מוצרים חיוניים ושל סחורות, ועוד. מספר הנהלים עצום ורב, והוא תואם את מידת השליטה של ישראל בפעולות ובחיי הפלסטינים, בגדה ובעזה. רק בעקבות עתירות לפי חוק חופש המידע שהגיש גישה, החל מתפ”ש לפרסם בעמוד האינטרנט שלו את הנהלים. ועדיין, תחומים רבים של שליטה אינם מוסדרים בנהלים.

הקריטריונים שנקבעים על ידי ישראל לתנועת פלסטינים אל עזה וממנה דרך מעבר ארז מצומצמים מאוד, וכל שינוי של הקריטריונים משפיע ישירות על חיי רבים. כלל הקריטריונים שקובעת ישראל לתנועת פלסטינים בין עזה, הגדה המערבית, ישראל וחו”ל, מופיעים במסמך הנקרא “סטטוס הרשאות בלתי מסווג לכניסת פלסטינים לישראל, למעברם בין אזור יהודה ושומרון לבין רצועת עזה וליציאתם לחו”ל”, אותו מעדכן מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש) מעת לעת.

ב-2019 ערכה ישראל שינויים מהותיים במסמך סטטוס ההרשאות. שתי הגרסאות האחרונות פורסמו במאי ובאוגוסט. ריכזנו חלק מהקריטריונים שנעשו בהם שינויים, ומשקפים שינויים מסוימים במדיניות של ישראל כלפי הרצועה מתחילת שנת 2019.

לקריאת המסמך המלא, לחצו כאן