ארגון “גישה” הגיש שתי עתירות לבג”ץ נגד משרד הפנים לפרסום נהלים שקשורים באזרחים ישראלים ברצועת עזה

יום ג’, 9 ביוני 2015: ארגון גישה הגיש אתמול שתי עתירות עקרוניות לבג”ץ נגד שר הפנים ונציגי רשות  האוכלוסין, העוסקות בהסדרת מעמדם של אזרחים ישראלים תושבי רצועת עזה. 

  1. העתירה הראשונה (“רישום מצב אישי”) היא לביטולו של סעיף ג’2 בנוהל “ביצוע שינויים ותיקונים במצב אישי (נישואין / גירושין / התאלמנות)”. לפי הסעיף, אזרחים ישראלים הנישאים לאזרחים זרים נאלצים  להמתין שישה חודשים בטרם יעודכן מצבם האישי ל”נשוי”, כאשר במשך זמן זה נבדקת, לכאורה, כנות הקשר בין בני הזוג, ובינתיים בסטטוס שלהם נרשם: “בבירור”. בחלוף התקופה, הרישום ישתנה באופן אוטומטי ל”נשוי”, גם אם לא נערכה בדיקה לכנות הקשר.

הסעיף פוגע ביכולתם של רבבות האזרחים לממש את זכויותיהם כזוג נשוי ולהשתמש במעמדם כנשואים בכל אספקט הדרוש להם בחיי היומיום, בניגוד לזוגות ישראלים, שרישומם מתבצע מיד עם הצגת תעודת הנישואין. אזרחים ותושבים ישראלים הנישאים לתושבי רצועת עזה נפגעים אף יותר מהעיכוב ברישומם כנשואים, כיוון שללא השינוי בסטטוס ל”נשוי”, הם אינם יכולים להיכנס לרצועה ולהתאחד עם בני זוגם. 

לפי “חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) תשס”ג-2003” תושבי עזה אינם זכאים למעמד בישראל מכוח הנישואין, וישראל מאפשרת לבני זוג שאחד מהם הינו אזרח ישראלי והשני תושב עזה לקיים חיי משפחה רק בעזה. על אזרחי ישראל נאסר להתגורר ברצועה מאז ההתנתקות, ב-2005, לכן הדרך היחידה שבה יוכלו להתגורר עם בני זוגם שהינם תושבי הרצועה היא באמצעות השגת היתרי שהייה, אך לשם קבלתם עליהם להציג את ספח תעודת הזהות שבו רשום שהינם נשואים וכאמור, את זה הם מנועים מלעשות במשך חצי שנה מיום שביקשו לרשום את  נישואיהם. 

2. בעתירה השנייה (“נוהל טיפול בישראלים בעזה”) דורש גישה משר הפנים ומנציגי רשות האוכלוסין לפרסם לאלתר, בעברית ובערבית, נוהל המסדיר טיפול בכניסת ישראלים תושבי עזה לישראל. בעקבות עתירות פרטניות קודמות של גישה, משרד הפנים הודיע לבית המשפט כי הוא עמל על כתיבת נוהל בנושא כבר ב-2013, אולם עד כה טרם פורסם כל נוהל, קבוע או זמני, המסדיר זיהוי והנפקת דרכונים, רישום לילדים ישראלים, וטיפול באזרחים המתגוררים ברצועה ואינם רשומים במרשם הישראלי.

בעזה מתגוררים בין מאות לאלפי אזרחים ישראלים ותושבי קבע. חלקם עברו להתגורר בה מכיוון שזוהי הדרך היחידה לממש את חיי נישואיהם לתושבי הרצועה, חלקם ילדים שנולדו ל”משפחות חצויות” – כאשר אחד מבני הזוג אזרח ישראלי והשני תושב פלסטיני – והינם זכאים לאזרחות ישראלית מכוח לידתם.

כיתר אזרחי ישראל, ישראלים שמתגוררים ברצועה נדרשים מעת לעת לשירותים שונים ממשרד הפנים ומלשכות רשות האוכלוסין, כמו רישום במרשם האוכלוסין והנפקת מסמכי זיהוי. ואולם, לאזרחים ישראליים המתגוררים בעזה אין כתובת ברורה לטיפול בבקשותיהם להיכנס לישראל, שהינה זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וגם לא קיימות פרוצדורות שיסדירו טיפול בבקשותיהם להנפקת מסמכי זיהוי ישראליים.

בפועל, במשך הזמן התגבש מתווה מעשי של תשאולים, שעונה באופן מוגבל רק לצרכיהם של אזרחים הרשומים במרשם האוכלוסין הישראלי ושיש להם קרובים חיים בישראל. עד לפני כשנתיים, מי שחסר לו תיעוד מספק וביקש להיכנס לישראל כדי להסדירו,  נדרש לעבור בדיקות גנטיות כדי לוודא את זהותו. הליך זה נפסק כאופציה ראשונה בעקבות עתירות שיזם גישה.