בעקבות ההגבלות ברפיח: מעבר ארז הפך למעבר העיקרי עבור רצועת עזה

• המגבלות החמורות שהטילה מצרים על מעבר בני אדם דרך מעבר הגבול ברפיח, גרמה לכך שמעבר ארז רואה תנועה גדולה יותר מאשר רפיח.
• המשמעות: אלפים רבים שהיו יוצאים ברגיל לצרכי חייהם, תקועים בעזה בלי מוצא.
• גישה: יש לשקול מחדש את המדיניות המצמצמת של ישראל.

יום א’, 20 באוקטובר 2013: ההגבלות על מעבר רפיח הביאו מהפך מעניין: מעבר ארז הפך לשער העיקרי לתנועה מעזה ואליה, זאת, מבלי שחל שינוי משמעותי במדיניות התנועה הישראלית, המצמצמת. המגבלות החמורות שהטילה מצרים על הזכאים לצאת דרך מעבר רפיח הביאו לנפילה דרמטית במספר היוצאים דרך מצרים, מממוצע של למעלה מ-20,000 יציאות בחודש במחצית הראשונה של השנה ל-3,412 בלבד במהלך ספטמבר.

דרך מעבר ארז לישראל נרשמו כמעט 5,000 יציאות של פלסטינים במהלך ספטמבר, עלייה של 20% מממוצע של 4,150 בחודש במחצית הראשונה של 2013. גם בחודש אוגוסט, יותר פלסטינים יצאו דרך ארז מאשר דרך רפיח, אם כי בהפרש של כ-200 איש.

מבט במספרים מראה שקרוב ל-16,000 בני אדם שהיו יוצאים בממוצע מדי חודש מהרצועה נשארים בה כעת, ללא אפשרות לצאת. סטודנטים רבים, בעלי מקצוע שמתפרנסים מחוץ לרצועה ורבים אחרים נותרו בלי זכותם הבסיסית לנוע.

ישראל אינה מאפשרת תנועה מעזה או אליה דרך הים או האוויר ומגבילה את התנועה במעבר ארז ל”מקרים הומניטריים חריגים”. כך נוצרה התלות במעבר רפיח.

“יש לשקול מחדש את מדיניות התנועה המצמצמת של ישראל”, אומרת עו”ד שרי בשי, מנכ”ל גישה. “השליטה שישראל מפעילה על רצועת עזה מטילה עליה אחריות לאפשר תנועה סדירה. במצב בו רפיח אינו מספק מענה הולם, על ישראל להגביר באופן משמעותי יותר את התנועה דרך המעברים שלה”.

לפרטים: אמיר רותם, דובר גישה, amir@gisha.org

לקריאת עמדת גישה לגבי המחויבויות של ישראל ומצרים כלפי חופש התנועה של תושבי עזה, לחצו כאן.