גישה בעקבות פתיחת מעבר רפיח לעזה: תושבי עזה זכאים גם למעבר בין עזה לגדה

יום ראשון, 1.5.2011 – עמותת גישה מברכת על כל צעד שיגביר את חופש התנועה של תושבי עזה ומציינת כי הם זקוקים וזכאים לא רק ליכולת לצאת מרצועת עזה למדינות אחרות, אלא גם למעבר בין עזה לגדה, בהן הכירה ישראל כיחידה טריטוריאלית אחת. אם מדינת ישראל אכן מעוניינת בפתרון שתי מדינות לשני עמים, עליה לממש את התחייבותה ולאפשר מעבר בין עזה לגדה, בכפוף לבדיקות בטחוניות פרטניות.

גישה מסבירה, כי החל מיוני 2007 לא איפשרה ישראל העברת סחורות לשטחה או לשטחי הגדה, במסגרת מדיניות שמטרתה ניתוק רצועת עזה משטחי הגדה. לא ניתן להסביר את האיסור כנובע משיקולי ביטחון, משום שתושבי עזה רשאים למכור כמויות מוגבלות של מוצרים חקלאיים שנערכות להם בדיקות ביטחוניות בישראל ואשר מועברים מישראל לאירופה. ישראל, רצועת עזה ושטחי הגדה מוגדרים כאיזור סחר אחד בעל מעטפת מכס משותפת. גישה מסבירה שחשוב שהסכם שיאפשר מעבר סחורות דרך רפיח לא ייפגע ביכולת לקיים מערכת כלכלית משותפת לעזה ולגדה.

רקע על מעבר רפיח:

מעבר רפיח משמש בעיקר למעבר אנשים בין עזה למצרים. ישראל פתחה את המעבר ב-1982, אחרי חתימת הסכם השלום עם מצרים, ופינתה אותו ב-2005 במסגרת "ההתנתקות". הסכם המעברים, שנחתם בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית בנובמבר 2005, קבע כי המעבר יופעל על-ידי הרשות הפלסטינית ומצרים, תחת פיקוח כוח של האיחוד האירופי. המעבר הופעל על-פי ההסכם עד נפילתו בשבי של החייל גלעד שליט ביוני 2006, ואז נסגר בהוראת ישראל ונותר סגור 86% מהזמן בשנה העוקבת. החל מיוני 2007, עם תפיסת השלטון ברצועת עזה בידי חמאס, הוקפא יישום הסכם המעברים ומעבר רפיח נסגר, למעט מספר ימים מדי חודש בהם נפתח על-ידי מצרים למספר מוגבל של אנשים. ביוני 2010, בעקבות אירועי המשט לעזה, החלה מצרים לפתוח את המעבר לתנועת אנשים יומיומית. מיוני ועד סוף ינואר 2011 עברו במעבר רפיח בשני הכיוונים כ-19,000 נוסעים בחודש בממוצע, מספר המהווה 47% ממספר העוברים דרך רפיח במחצית הראשונה של 2006.