ארגוני זכויות האדם: דברי גולדסטון מחזקים את עמדתנו העקבית מתום “עופרת יצוקה”

כאשר עולה חשש לפגיעה באוכלוסייה אזרחית כתוצאה מהפרת המשפט הבינלאומי – יש לקיים חקירה עצמאית

יום שני, 4.4.2011 -בארגוני זכויות האדם האגודה לזכויות האזרח, בצלם, גישה, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, יש דין, המוקד להגנת הפרט, עדאלה, שומרי משפט – רבנים לזכויות אדם, רופאים לזכויות אדם, במקום ושוברים שתיקה מזכירים היום כי מיד בתום "עופרת יצוקה", פנו אל היועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לפעול לחקירת חשדות להפרות של דיני הלחימה, שהתעוררו במהלך המבצע.

בארגונים חוזרים ומדגישים –במקרה של חשש להפרה של דיני הלחימה, חלה על ישראל חובה ליזום חקירה יסודית של הנושא, על-ידי גוף חוקר עצמאי ונעדר משוא פנים.

מאז פרסום דו"ח גולדסטון, נפתחו בצה"ל מעל 50 חקירות מצ"ח לגבי אירועים במהלך "עופרת יצוקה". שלוש מתוכן הובילו לכתבי אישום. שנתיים וחצי אחרי המבצע עדיין לא ידוע מה עלה בגורלן של רוב החקירות. בנוסף, כלל לא נפתחה חקירה בנוגע לשאלת המדיניות שהותוותה על ידי הדרג הצבאי הבכיר ועל ידי הדרג המדיני.

על אף שעד כה טרם נפתחה חקירה עצמאית חוץ-צבאית בעניין "עופרת יצוקה", הרי שרבות מהחקירות שכן נפתחו נשענו על אינפורמציה שהגיעה מארגוני זכויות האדם השונים. אנו תקווה כי המערכת הפנימה את חשיבותן של חקירות שכאלו, ועל כן שבים וקוראים למדינת ישראל לקיים תהליך חקירה עצמאי, חוץ-צבאי, הוגן ושקוף לבחינת מכלול התלונות אודות התנהלות הצבא ב"עופרת יצוקה".

בימים אלה בוחנת ועדת טירקל את סוגיית התאמתו של מנגנון החקירה הקיים לחובות החלות על המדינה מתוקף דיני הלחימה. אנו קוראים לוועדה להמליץ על כינונו של מנגנון חקירה עצמאי קבוע, בהתאם לחובות שמגדיר המשפט הבינלאומי, וכי מנגנון זה יפעל לבירור חשדות להפרות של המשפט הבינלאומי כאשר יעלו כאלה, ולא כתוצאה מלחצים חיצוניים.

מדינה המבקשת לשמור על דיני הלחימה ולמזער את הפגיעה בחפים מפשע, צריכה להתמודד גם עם חשדות להתנהלות פסולה של הצבא, במטרה לחדד נורמות של הגנה על אוכלוסייה אזרחית בעתות מלחמה ולמזער ככל שניתן פגיעה באוכלוסייה אזרחית בעתיד.

עמותת גישה מבקשת להוסיף את הדברים הבאים:
‘גישה’ עומדת מאחורי המידע שהיא סיפקה בכל הנוגע למצב בעזה לפני, תוך-כדי, ואחרי מבצע "עופרת יצוקה". כמו כן, ‘גישה’ תמשיך להיענות להזמנות של גופים ישראליים ובינלאומיים להציג את המידע והפרשנות שלה למדיניות ישראל כלפי רצועת עזה, כפי שעשתה בפני ועדת גולדסטון וועדת טירקל.

במכתב הפנייה של ‘גישה’ לועדת גולדסטון, בשיתוף ארגוני זכויות אדם ישראליים, נכתב ש"קיימת חשיבות מכרעת כי הועדה תחקור עבירות ופשעים שבוצעו על ידי כל הצדדים לסכסוך". בקשה זו מבוססת על ההכרה בכך שחובות החקירה ונטילת האחריות שחלות על ישראל חלות גם על תנועת חמאס, שעד כה לא ביצעה כל חקירה של ירי לריכוזי אוכלוסייה.פרט לחקירות הפרטניות, קיימת חשיבות רבה גם להפקת לקחים בדרגים הבכירים כדי להמנע בעתיד מהתוויית מדיניות שגורמת לפגיעה מכוונת וחסרת אבחנה באוכלוסייה אזרחית.

גישה פועלת לקידום דיון ציבורי מושכל ושקוף על מדיניות ישראל כלפי רצועת עזה. למטרה זו, היא מספקת מידע על אודות הסגר על עזה, ועל פגיעתו באוכלוסייה האזרחית. לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב בעתירה שהגישה העמותה מתוקף חוק חופש המידע שעל מדיניות הסגר להיות שקופה לציבור הישראלי.
טענתנו היא שהגבלות התנועה שהוטלו על רצועת עזה היו ונשארו גורפות ומרחיקות לכת מעבר למה שניתן להצדיק על ידי טיעונים ביטחוניים.

עמדה זו קיבלה חיזוק לאחר אירועי המשט ביוני 2010, כאשר אימצה ממשלת ישראל מדיניות שמטרתה הרשמית והמפורשת היא הקלת הסגר ועידוד פיתוח כלכלי ברצועה – מדיניות שלצערנו מיושמת באיטיות ובאופן חלקי.