תגובת גישה לסגירת מעבר קרני: סגירת המעברים ברצועה מצמצמת את אפשרויות הגישה אליה למעבר אחד קטן

יום חמישי, 3.3.2011 – עמותת גישה מביעה דאגה מכך שסגירת מעבר קרני אתמול תגביל עוד יותר את יכולת התושבים הפלסטינים בעזה להשתלב בעבודה יצרנית, המכבדת את בעליה. במקום שישראל תשקול לפתוח מעברים חדשים, כפי שהבטיחה כחלק מתכניתה "להקל" על הסגר, היא סוגרת את אחד השערים האחרונים לעזה, ומצמצמת את כל אפשרויות הכניסה למעבר כרם שלום הקטן בדרום. בכרם שלום יכולות לעבור רק 250 משאיות ביום, בניגוד ל- 1,000 משאיות שיכולות לעבור בכל יום בקרני, המהווה את עורק החיים המסחרי של הרצועה.

מאז 2007 ישראל סגרה שלושה מארבעת המעברים המסחריים לעזה. כיום היא מאפשרת כניסה של 40% ממספר המשאיות הדרושות לעזה, ויציאה של 1% בלבד מתוך נפח הסחורות לייצוא שהתחייבה אליו. זאת למרות הבטחותיה להסרת ההגבלות על הוצאת סחורות. ההגבלות על הייצוא ועל הכנסת חומרי בנייה מונעות את שיקום כלכלת עזה ושומרת על עובדי התעשייה והבנייה מובטלים ותלויים בסיוע בינלאומי. כמו כן, הסטת נתיב האספקה לתוך הרצועה למעבר הדרומי ביותר מייקרת על עלויות התחבורה. כתוצאה מכך צפויות להתייקר סחורות שנכנסו עד כה מקרני, הכוללות גם סיוע הומניטרי לו עדיין זקוקים כ-80% מתושבי הרצועה.

גישה מציינת שבזמן שלישראל הזכות והאחריות להגן על עצמה מפני איומים בטחוניים במעברים, מתקבל הרושם שסגירת המעברים קרני, נחל עוז וסופה מונעת משיקולים פוליטיים יותר מאשר מאילוצים בטחוניים. ארצות הברית והקהילה הבינלאומית השקיעו מליוני דולרים בציוד ביטחוני משוכלל בקרני על מנת לענות על חששות ביטחוניים לגיטימיים.כל המעברים היו תחת איום בזמנים שונים, והחייל הישראלי גלעד שליט נשבה על ידי חמושים שנכנסו לשטח הישראלי ליד כרם שלום. עם זאת, יש לאזן את החששות הבטחוניים עם החובה לאפשר לתושבי עזה את רמת הנגישות הנדרשת להתאוששות כלכלית.

הגבלת הגישה לכדי מעבר קטן הקרוב למצרים מהווה צעד עקבי בסדרת צעדים שמטרתם ניתוק עזה מישראל ומהגדה המערבית – קריעת מארג החברה הפלסטינית וחתירה תחת האפשרות לפתרון שתי המדינות.

מאז הצהרת ישראל על "הקלות" בהגבלות על הייצוא ב- 8 לדצמבר 2010, ישראל איפשרה יציאתן מעזה של ארבע משאיות ביום בלבד, במקום 400 משאיות ליום כפי שהבטיחה בהסכם המעברים משנת 2005.