ההקלות בסגר: לא לבנות על זה

עמותת גישה בנייר עמדה חדש: "ההקלות בסגר: לא לבנות על זה"

יום שלישי, 21.12.2010 – בדיוק חצי שנה לאחר קבלת החלטת הקבינט המדיני-כלכלי ביוני 2010 ל"הקל" בסגר על רצועת עזה, עמותת גישה יוצאת היום עם דף עמדה בנושא האיסור על כניסת חומרי בנייה לרצועת עזה, תחת הכותרת: "ההקלות בסגר: לא לבנות על זה". נייר העמדה מצביע על כך שמאז ההחלטה, ישראל ממשיכה להטיל איסור כללי על כניסת חומרי בנייה לרצועת עזה וכן למנוע הוצאת סחורות אזרחיות לשווקים מחוץ לעזה. כמו כן, למרות ההבטחות לאפשר הכנסת חומרי בנייה עבור ארגונים בינלאומיים המבקשים לשקם את רצועת עזה, תהליך קבלת האישור להכנסת חומרי הבנייה הוא איטי, וסובל מהתניות בירוקרטיות מייגעות. התוצאה היא סיכול פרויקטים בינלאומיים, בעוד שפרויקטים תחת חסות ממשלתית בעזה – מתאפשרים באמצעות חומרי בנייה שמגיעים מהמנהרות.

על פי המידע שבידינו, בין ה-6 ליולי ל-6 לדצמבר 2010 הותרה כניסתן של 744 משאיות עמוסות במלט, בחצץ ובפלדה לרצועה, או כ-149 משאיות לחודש בלבד, עבור פרויקטים בין-לאומיים. לשם השוואה, לפני יוני 2007 קנו תושבי עזה כמות העולה על 5,000 משאיות עמוסות במלט, בחצץ ובפלדה בכל חודש. מאידך גיסא, עד 900 טונות של בטון (כמות השקולה לזו המועמסת על 36 משאיות) או 300 טונות פלדה או 250 טונות חצץ מוכנסים לעזה בכל יום נתון, דרך כ-30-40 מנהרות המיועדות לחומרי בנייה.

ההגבלות הקשות על הכנסת חומרי בנייה משתקות את הפעילות של הארגונים הבינלאומיים, שנמנע מהם להוציא לפועל את תוכניותיהם לבניית בתי ספר, בתי חולים, ותשתיות. בה בעת, בעזרת חומרי הבנייה המגיעים מהמנהרות, הממשלה מוציאה לפועל תוכניות בנייה נרחבות ומתחזקת בזכות כך. מצב זה מעלה תהייה באשר לסיבותיה של מדינת ישראל להגביל את הכניסה של חומרי בנייה דרך המעברים בהם היא ממשיכה לשלוט.

לדו"ח המלא »