שלוש שנים לסגר על עזה במספרים


יום שלישי, 14.6.2010

יוני 2007 – יוני 2010: המעברים של רצועת עזה סגורים; הגבלות על מעבר סחורות ואנשים

הסגר על רצועת עזה הוא על רצועת חוף ששטחה 360 קמ"ר (139 מיילים מרובעים).

הגודל של עזה הוא מעט יותר מכפול מהגודל של וושינגטון די.סי.

הגודל של עזה דומה לגודלן של סיאטל ופילדלפיה, ושווה ל- 1/3 מהגודל של העיר ניו יורק.

השטח של ישראל הוא 22,072 קמ"ר–עזה נכנסת בישראל יותר מ–61 פעמים! 

כלכלה משותקת:

לפי ישראל: מותר להעביר רק פריטים המוגדרים כמוצרים בסיסיים אשר "חיוניים להישרדותה של האוכלוסייה".
מספר סוגי הפריטים אשר ישראל מתירה להעביר לרצועת עזה: 114. לפני הסגר: מעל 4,000 פריטים.

בסניף סופרמרקט גדול בישראל ישנם 10,000-15,000 פריטים.

בין היתר אוסרת ישראל על מעבר: קקאו, חומץ, מסטיקים, צעצועי ילדים, נייר, כלי נגינה.
משאיות עם סחורות הנכנסות לעזה: כ-2,300 בממוצע לחודש (2010); לפני הסגר: 10,400 בחודש (כ-25%).

למנהטן נכנסות 30,000 משאיות מדי יום (אוכלוסייה של כ-1.6 מיליון איש).

ישראל מונעת מעבר חומרי גלם לתעשייה כחלק מ"לוחמה כלכלית"
מדיניות שנועדה למנוע התפתחות כלכלית ברצועה כאמצעי לחץ: ישראל אוסרת על העברתם של גושים גדולים של מרגרינה לעזה אשר מיועדים לשימוש תעשייתי אך מאפשרת העברת חבילות קטנות של מרגרינה; ישראל אוסרת על העברת גומי, דבק וניילון אשר משמשים לייצור חיתולים ברצועת עזה אך מאפשרת העברת חיתולים תוצרת ישראל; ישראל מונעת העברת מלח תעשייתי, גלוקוז וקופסאות פלסטיק לייצור טחינה אך מאפשרת העברת טחינה תוצרת ישראל.

לפי הערכות של איגוד התעשיינים הפלסטינים בעזה, כ-90% מהמפעלים המשתייכים לאיגוד מושבתים מזה שלוש שנים או עובדים בתפוקה נמוכה.

יצוא: יוני 2007-היום: 259 משאיות יצאו מעזה; לפני הסגר: 70 משאיות ליום בממוצע (נכון לשנת 2005). במהלך שלוש השנים, ישראל אפשרה יצוא סחורה, בכמות פחותה מזו שנהוג היה לייצא בארבעה ימים.

חברת המזון הישראלית "תנובה" מוציאה בכל יום 400 משאיות מהמפעל שלה לרחבי ישראל.

גז בישול: 2,500 טונות לחודש בממוצע מועברים לעזה. הביקוש: 6,000 טונות לחודש.

אבטלה: 33.9% ברבעון הראשון של 2010.

משתתפים בשוק העבודה: 36.3% (304,900 איש).

65% מתושבי עזה נמצאים מתחת לקו העוני.

נתמכים ע"י ארגוני סיוע בינ"ל: כ-80% מהאוכלוסייה.

אנשים חסומים :

ישראל מאפשרת מעבר אנשים אל עזה ומחוצה לה רק "במקרים הומניטריים וחריגים בלבד".

מעבר רפיח: סגור מאז יוני 2007 באופן קבוע למעט פתיחות אקראיות ומצומצמות אשר עונות על 8% מהצורך של תושבי הרצועה. ב-2010 עברו 3,192 איש בממוצע בחודש (נכון לסוף מאי). לפני הסגר: כ-40,000 איש בממוצע יצאו ונכנסו דרך המעבר מידי חודש.

בנמל התעופה בן גוריון בת"א עוברים בממוצע כ-910,000 איש בחודש.
במעבר אלנבי (בין ישראל לירדן) עוברים 125,000 איש בממוצע בחודש.

לא הומניטרי לפי ישראל: ביקור אישה המתגוררת בגדה המערבית את בעלה ברצועת עזה ("קשרי משפחה כשלעצמם אינם מהווים הצדקה הומניטארית מספקת"), ביקור ילדים את אביהם ברצועת עזה, ביקור בן מעזה את אימו הגוססת בירדן, יציאת סטודנטים ללימודים בגדה המערבית ובחו"ל, מעבר סוחרים, יציאה להשתלמויות ועוד.

תשתיות רעועות:

ביוב לא מטופל או מטופל חלקית אשר נשפך לים: 80 מיליון ליטר ביום.

מעל 90% מהמים מזוהמים (מקורם באקוויפר של רצועת עזה).

חינוך:

660 בתי ספר; 453,258 תלמידים ; 38 תלמידים בכיתה בממוצע; 2 משמרות לימוד.

בשנת 2009 סיימו את ביה"ס: 38,317 תלמידים אשר אמורים להיקלט בשוק העבודה.

בנייה ושיקום :

נדרשת בנייה של 86,000 יחידות דיור בכדי לענות על צרכי האוכלוסייה (הן מבחינת ריבוי טבעי והן לאור ההרס במלחמה).

נדרשים: 3,956,000 טונות של מלט, 653,600 טונות של פלדה, 129,000,000 מטרים כבלי חשמל.

חומרי בניין שישראל מונעת מעברם: מלט, חצץ, ברזל, שיש, עץ.