13 ארגוני זכויות אדם בעתירה לבג”ץ: לא ייתכן שישראל תקבע עם מי מהוריו יחיה ילד פלסטיני

הארגונים עותרים נגד נוהל חדש אשר חוסם באופן כמעט מוחלט את האפשרות לעבור מרצועת עזה לגדה המערבית לצורך מגורים.

הנוהל קובע שקשרים בין ילדים להוריהם ובין בני זוג אינם מהווים סיבה "הומניטרית"המצדיקה את איחודם בגדה המערבית.

"הומניטרי" על פי ישראל: ילד יתום בעזה לא יורשה להתאחד עם ההורה שנותר לו בגדה המערבית אם קרוב משפחה כלשהו בעזה יכול לטפל בו.

הנוהל הוא נדבך נוסף במדיניות ישראלית מכוונת להעמקת ההפרדה בין הגדה המערבית ורצועת עזה.

יום שני, 15.3.2010 – המוקד להגנת הפרט, גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע ועוד 11 ארגוני זכויות אדם עתרו היום לבג"ץ נגד הצבא ושר הביטחון בדרישה לבטל נוהל בלתי חוקי אשר מונע מפלסטינים המתגוררים ברצועת עזה לעבור להתגורר בגדה המערבית, גם במקרים הומניטריים מובהקים. בעתירה, שנכתבה על ידי עו"ד עידו בלום מהמוקד להגנת הפרט נכתב: "הנוהל החדש קוטע, באבחת קולמוס אחת, את מרקם החיים של תושבי השטחים בין עזה לבין הגדה. הוא מבטל דה-פקטו את זכותם של פלסטינים לחיי משפחה, תוך שהוא קורע משפחות, מפריד בין בני זוג, בין הורים לילדים, בין סבים לנכדים – ומהווה, למעשה, את המסמר האחרון בארון הקבורה של החיבור בין עזה לגדה והיותן יחידה טריטוריאלית אחת (ועתידן, אולי, כמדינה פלסטינית אחת)."
בנוהל החדש מרוקנת ישראל מכל תוכן את המושג "הומניטרי" בקובעה כי קשרי משפחה כשלעצמם אינם מהווים נימוק הומניטרי מספק לשם קבלת היתר מעבר מעזה לגדה המערבית. כך למשל אוסרת ישראל על ילד בעזה אשר התייתם מאימו לעבור להתגורר עם אביו החי בגדה המערבית, במידה ויש לו קרובים מדרגה כלשהי בעזה היכולים לטפל בו.לפי תנאי הנוהל, בקשות בני זוג לחיות יחד, כמו גם בקשות של ילדים לחיות עם הוריהם, תדחנה על הסף וכלל לא תיבחנה:"היעלה על הדעת כי נוהל ביטחוני-בירוקרטי הוא אשר יקבע עם מי מהוריו יחיה ילד? מי יטפל באם המשפחה הקשישה? מי יסעד את האח החולה?" נכתב בעתירה.
עוד נטען כי הנוהל אינו אלא חלק נוסף ממדיניות של מעבר חד כיווני בין הגדה לרצועת עזה, המאפשרת מעבר בכיוון אחד בלבד: מעבר לצמיתות מהגדה לעזה כדרך היחידה העומדת בפני הפלסטינים למימוש זכותם לחיי משפחה.
העתירה העקרונית משיגה על נוהל שהוגש לבית המשפט העליון לאחר שורה של עתירות שהגיש המוקד להגנת הפרט בבקשה לאיחוד משפחות בין עזה לבין הגדה. הנוהל מונע מאלפי משפחות – שחלקן מיוצגות על ידי המוקד להגנת הפרט ועמותת גישה – מלהתאחד בגדה המערבית.
גב’ פתחיה אבו-גלאלה, אם לחמישה ילדים, התגוררה בגדה המערבית מעל 10 שנים, בינואר 2008 נכנסה עם ארבעת ילדיה הקטינים לרצועת עזה בעת שבעלה, עצאם, ובנם הבכור, נשארו בג’נין עקב עבודתו של האב בביטחון הלאומי. בשנתיים שחלפו מאז מונעת ישראל את איחוד המשפחה בגדה המערבית היות שמענה הרשום של פתחיה הוא עזה.
גב’ ופאא צופי נישאה ברצועה לצובחי מהגדה המערבית. הם התגוררו יחד תקופת מה עם ארבע בנותיהם הקטנות ברצועת עזה, אולם לפני כשלוש שנים נאלץ מר צופי לשוב לגדה, בין היתר לצרכי עבודה ופרנסה. מאז לא התראו בני הזוג והילדות לא ראו את אביהן. לאחרונה הגיעה גב’ צופי עם הבנות לירדן, וביקשה להיכנס דרך גשר אלנבי לגדה. הצבא סירב להכניסן.
הארגונים אשר הגישו את העתירה: המוקד להגנת הפרט, גישה, האגודה לזכויות האזרח בישראל, הועד הציבורי נגד עינויים בישראל, ארגון אלדמיר לזכויות אדם, אדמיר, יש דין, מרכז אלמיזאן לזכויות אדם, מרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות אדם, מרכז עזה לבריאות הנפש, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, רופאים לזכויות אדם – ישראל, שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם.