אזור G: מבידול לסיפוח – ניתוח חדש של גישה בוחן כיצד “מדיניות הבידול”, שבה נוקטת ישראל זה שנים לבידודה של רצועת עזה ולניתוקה מהגדה המערבית, סללה את הדרך לסיפוח

יום ב, 29 ביוני 2020: נייר עמדה חדש – אזור G: מבידול לסיפוח –  שגישה מפרסם היום, סוקר ומנתח את התפתחותה ונזקיה הקשים של “מדיניות הבידול”, שבה נוקטת ישראל לבידוד מכוון –  פיזי, כלכלי וחברתי –  של רצועת עזה (אזור G) מהגדה המערבית, באמצעות הגבלות גורפות על תנועה. המסמך מראה כי לצד מפעל ההתנחלויות בגדה, מדיניות הבידול משרתת יעדים שאינם בהכרח ביטחוניים, אלא דמוגרפיים-פוליטיים: הקטנת מספר הפלסטינים המתגוררים בגדה, החלשת המוסדות הפלסטיניים שאמורים להיות מסד לקראת מדינה, וקידום סיפוח על חשבון זכויות אדם.

המדיניות מעולם לא פורסמה באופן רשמי. בהצהרות פומביות של בכירים ובבתי המשפט, ישראל מצדיקה את ההגבלות הגורפות שהיא מטילה על פלסטינים ועל סחורות כנגזרות הכרחיות של מדיניות הבידול, טוענת שהן נובעות מ”צרכים מדיניים-ביטחוניים”, ונסמכת על פרשנות מצמצמת ביותר של אחריותה כלפי פלסטינים החיים תחת שליטתה. המסמך מפרט כיצד ישראל משתמשת שוב ושוב בשליטתה על תנועתם כאמצעי לבידול ולפיצול מתמיד של החברה הפלסטינית, תוך הפעלת לחץ על האוכלוסייה האזרחית עד כדי נקיטה בענישה קולקטיבית אסורה, ואינה מאזנת בין צרכיה הביטחוניים לבין חובתה לכבד את זכויות האדם שלהם ולהגן עליהן.

נייר העמדה מלווה גם בפירוט של פרקטיקות ביורוקרטיות שישראל אוכפת, באמצעות שליטתה במרשם האוכלוסין הפלסטיני, במעברים לתנועת אנשים וסחורות בינה לבין עזה והגדה, ובמשטר היתרים אימתני, כדי לעצב מציאות דמוגרפית התואמת את שאיפותיה המדיניות, ששיאן סיפוח בגדה. אלה משקפות את חתירתה לצמצום מספר הפלסטינים הזכאים לתנועה בכלל, ולמניעת מעברם מהרצועה לגדה לצורך מגורים, בפרט, וזאת אף באמצעות צעדים שעלולים להתפרש כהעברה בכפייה של אוכלוסייה תחת כיבוש, האסורה על פי הדין הבינלאומי.

גישה הדגיש בעבר את ההשלכות החמורות שגורמת מדיניות הבידול לכלכלה ולחברה בעזה, כמו גם לאוכלוסייה הפלסטינית בכללותה, וכן את חובותיה המשפטיות של המדינה לאפשר תנועה בין עזה לגדה ולשמור על הזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני. גם כיום, בצל מגפה עולמית, ומשבר כלכלי שהוחרף עוד יותר מהצעדים לבלימתה – מדיניות הבידול מוסיפה לפצל את החברה הפלסטינית, מערערת מוסדות לאומיים, חוסמת פעילות כלכלית, מפרקת משפחות, אינה מאפשרת טיפול רפואי הולם, ופוגעת בזכויות נוספות, בהן לחינוך ופרנסה.

עדיין לא ידוע כמה משטח הגדה תבקש ישראל לספח לשטחה, ומתי. עם זאת, כבר עתה ברור כי “תוכנית טראמפ”, שעל פיה היא מתכוונת לפעול, מציגה חזון מטריד של קטנטונים דמויי בנטוסטנים בגדה, שגם המעברים ביניהם יהיו בשליטה בלעדית של ישראל. בין אם יתממש איום הסיפוח ובין אם לא, ברור גם שיש לבטל את מדיניות הבידול, ולעצור את הפגיעות הנוספות שצפויות להיגרם לקשרים בין האזורים A, B, C ו-G, ואיתם למרקם החיים הפלסטיני כולו, כדי להגן על זכויות האדם של תושבי השטחים הפלסטיניים הכבושים.

לקריאת נייר העמדה, “אזור G – מבידול לסיפוח”, לחצו כאן.