לכבוד יום זכויות האדם הבינלאומי, ארגון גישה מפרסם סרט קצר: “אילו היה – צעירים בעזה על המשמעות של חופש תנועה עבורם”

יום ג’, 10 בדצמבר:  לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי הפיק ארגון גישה סרט קצר, “אילו היה“, שבוחן את משמעות הזכות לחופש תנועה בעיניהם של צעירים וצעירות מרצועת עזה. חופש תנועה הוא זכות יסוד, שמאפשרת לנו לקבל החלטות הנוגעות לחיינו האישיים ולעשות ליישומן. תושבי רצועת עזה חיים תחת מגבלות גורפות שמטילה ישראל, המשפיעות על כל היבט של חייהם, מפרידות אותם מקרובי משפחה ומאפשרויות כלכליות, מקצועיות, חברתיות ואישיות. גם אפשרויות התנועה לחו”ל דרך מעבר רפיח, שפועל לאחרונה באופן סדיר, מוגבלות.

שבעים אחוז מתושבי הרצועה, 1.4 מיליון איש, הם בני פחות מ-30. שיעור האבטלה בקרבם מעל 61 אחוז. רבים מהם נולדו למציאות של סגר, או שהתבגרו ובגרו בצלו. הם חשופים לאפשרויות שמציעה המאה ה-21 אך נאלצים לחיות במציאות שבה אין בברזים מים ראויים לשתייה או חשמל סביב השעון.

הצלמת תושבת הרצועה, אסמאא ח’אלידי, בת 23, ואיש השטח של גישה, מוחמד עזאיזה, יצאו לרחובות עזה עם מצלמה ומיקרופון, והציגו בפני צעירים וצעירות את השאלות: מהו חופש תנועה עבורך? מה היית עושה לו היה לך חופש תנועה? איך עזה היתה נראית אלמלא מגבלות על חופש התנועה? ומה צריך לקרות כדי שיבוא שינוי? בסרט הקצר הם חולקים את מחשבותיהם על המשמעויות של החופש לנוע, ומה נחוץ כדי להביא לשינוי בעזה ובאזור כולו.

 לצפייה בסרט הקצר, “אילו היה”, כאן.

 

     

עוד בהודעות לתקשורת