מחר, בבג”ץ: בית המשפט העליון יקיים דיון בדרישת גישה מישראל שתתיר הוצאת מזון מעובד מתוצרת רצועת עזה לשווקים מחוצה לה

  • ישראל מונעת הוצאת מזון מעובד מהרצועה למכירה בגדה, בישראל ובחו”ל מאז הטלת הסגר ב-2007. ביטול ההגבלות הכרחי לפיתוח הענף ויתרום משמעותית להנעת הכלכלה
  • בתגובתה לבית המשפט, ישראל טוענת כי אינה אוסרת על הוצאת הסחורה, אך מודה שמעולם לא הקימה מנגנון פיקוח שיאפשר זאת

יום ג, 14 במאי 2019: מחר יידון בית המשפט העליון בעתירה שהגיש ארגון גישה נגד ההגבלות הנוקשות של ישראל על שיווק מוצרי מזון מרצועת עזה. העתירה הוגשה נגד שר הביטחון, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ורשות המעברים היבשתיים בדרישה לאפשר לבעלי חברת סראיו אל ואדיה, למכור את מוצריו, בהם חטיפי צ’יפס, ביסקוויטים וופלים, בגדה המערבית ובחו”ל. גישה הוסיף לעתירה דרישה עקרונית כי ישראל תאפשר ייצוא לחו”ל ושיווק בגדה המערבית של כלל המוצרים מתוצרת הרצועה ושתפרסם את ההנחיות להסדרת הוצאתם.

טרם הטלת הסגר הישראלי על הרצועה ב-2007, 85% מהסחורה היוצאת מרצועת עזה נמכרה בגדה המערבית ובישראל. מוצרי ענף המזון המעובד, שנחשב למרכזי בכלכלתה של הרצועה, היוו 33% מכלל הסחורה ששווקה מעזה  בגדה. כ-80% מתוצרתו של אל-ואדיה שווקה לפני הסגר בגדה ובישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה, כיום מועסקים בענף למעלה מ-5,000 עובדים ועובדות בכ-600 בתי עסק, כמחציתם מאפיות והיתר מפעלים לייצור שימורים, משקאות מוגזים ומיצים, ירקות כבושים, חטיפים, ממתקים ועוד.

משלהי 2014, כחלק מההבנה ששיפור בכלכלתה של הרצועה חיוני ומהווה אינטרס ישראלי, החלה ישראל לאפשר תנועה מסוימת של סחורה מעזה למכירה בשווקי הגדה ומאוחר יותר גם בישראל, מוגבלת בכמויות ובסוגים, אך לא מזון מעובד. בקשות שהגישו יצרנים ובעלי עסקים מהענף להוצאת הסחורה לשם מכירתה בגדה, לא נענו על ידי ישראל. גם ניסיונותיהם להוציא את הסחורה למכירה בחו”ל, באמצעות נוהל שלכאורה מאפשר ייצוא כל סחורה מהרצועה לחו”ל, נכשלו. העתירה גם מכוונת זרקור על הקשיים והמכשולים שעומדים בפני אנשי עסקים, יצרנים וסוחרים בעזה, כתוצאה מהערפל שמפזרת ישראל סביב האפשרות להוציא סחורה מעזה.

בתגובתה לעתירה, טוענת ישראל כי לא הגיעו אליה הבקשות הרבות מטעם בעלי המפעל לתיאום הוצאת הסחורה. בכך היא סותרת את תוכנו של מכתב רשמי ששלחה לגישה ובו מסרה כי מת”ק עזה פועל מול בעלי המפעל והגורמים הפלסטיניים לקידום הבקשה. ישראל עוד טוענת בתגובתה לבית המשפט כי אין איסור עקרוני על הוצאת מוצרי המזון לגדה ולחו”ל, ועם זאת, היא מודה כי למרות שהוצאת הסחורה לכאורה מותרת, עדיין לא טרחה המדינה להקים מנגנון פיקוח שיאפשר את הדבר, לפי דרישות משרד הבריאות. אי אפשר להבין מתשובתה מדוע מתעכבת הקמת המנגנון.

בפועל, על אף שישראל טוענת שהיא מכירה בחשיבות פיתוח הכלכלה ברצועת עזה, היא מערימה קשיים ומכשילה את מאמציהם הניכרים של אנשי התעשייה להרחיב את עסקיהם מעבר לשוק שבו למעלה מ-50 אחוזי אבטלה. לעמדת גישה, על ישראל לעמוד בחובותיה כלפי האוכלוסייה האזרחית בעזה, לחדול מלעמוד בדרכם לכלכלה מתפקדת ולשגשוג, ולמצוא מיד דרכים מעשיות לאפשר ליצרנים ולאנשי עסקים להתפרנס, להתפתח ולשווק את סחורותיהם בכל השווקים הנחוצים להם – בגדה המערבית, בישראל ובחו”ל.