הישג לארגוני זכויות האדם בבית המשפט העליון: בג”ץ הורה למדינה לאפשר יציאת חולות מרצועת עזה לטיפול מציל חיים וביטל את האיסור הגורף על יציאת חולים וחולות מעזה בשל “קרבה לאיש חמאס”

יום ב, 27 באוגוסט 2018:  שלושת שופטי בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, יצחק עמית ועופר גרוסקופף, קיבלו אמש (ראשון) פה אחד את עתירת גישה, אל-מיזאן, עדאלה ורופאים לזכויות אדם בישראל לאפשר את מעברן המידי של נשים חולות שמצבן אנוש, תושבות רצועת עזה, לטיפולים רפואיים הנחוצים להן ואינם זמינים בעזה. בנוסף, קבעו השופטים כי החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני למנוע יציאתם של חולים מעזה לטיפולים רפואיים כמנוף ללחץ על חמאס אינה אפקטיבית ולא חוקית.

העתירה הוגשה ב-29 ביולי בשמן של שבע נשים במצב אנוש, לאחר שישראל סירבה לבקשות שלהן לצאת לטיפולים מצילי חיים בבתי החולים הפלסטיניים אוגוסטה ויקטוריה ואלמקסד, שבמזרח ירושלים, בשל “קרבה מדרגה ראשונה לאיש חמאס”. המדינה הצהירה בפני בג”ץ כי ברקע ההחלטה עומדת הכרעת הקבינט מינואר 2017 להחמיר במדיניות כלפי חולים מרצועת עזה במטרה שיהוו “לחץ על חמאס בנושא השבת השבויים והנעדרים”. המדינה אישרה כי מהחולות עצמן אין חשש לכל סכנה ביטחונית. לאחר הגשת העתירה הודתה ישראל כי טעתה בזיהוי שתיים מהעותרות כ”קרובות של איש חמאס” ואפשרה את מעברן, הגם שהתעכב מאוד. כוחותיה של אחת מהן אפסו והיא לא יכולה היתה להתחיל מחדש את ההליך הבירוקרטי הכרוך בבקשה לצאת לטיפול הקריטי לחייה.

נציגות העותרות, עורכות הדין מונא חדאד וסיגי בן-ארי, טענו בדיונים כי מניעת מעבר הנשים, רובן חולות סרטן, אינה חוקית ומשמעותה גזר דין מוות והענשתן על לא עוול בכפן לגבי אירועים שכלל אינם בשליטתן. נציגת המדינה, ערין ספדי-עטילה, הציגה “חריגים” להחלטה האומללה של הקבינט, שמהווים “מענה הומניטרי”, ועיקרם טיפולים דחופים ומידיים בגדה המערבית או בחו”ל בלבד וכן חריג לגבי חולים קטינים, עד גיל 16. עו”ד חדאד הבהירה בפני בית המשפט כי ישראל אינה נדרשת לממן את הטיפולים אלא רק לעמוד בחובות הנובעות משליטתה, מזה עשורים, במעברים לרצועת עזה. שליטה זו מחייבת לאפשר את כניסתם לישראל של החולים והחולות לטיפולים הנחוצים, כניסה שאותה ממילא מתירה ישראל רק במצבים רפואיים קשים וחריגים.

השופטים הבהירו כי האיסור ההרסני והגורף על תושבות עזה, הזקוקות בדחיפות לטיפולים מצילי חיים, כאמצעי לחץ על חמאס, אינו תקף משפטית, אינו תואם ערכים בסיסיים של זכויות אדם, ואף אינו מקדם את המטרה של השבת השבויים והנעדרים. “התעלמות מכל אלה, וביסוס ההחלטה על פעילות אסורה של בן משפחה, שאין כל טענה כי החולה מעורב בה או מודע לה, מנוגדת למושכלות היסוד שבהן אנו מחויבים”, סיכם השופט פוגלמן, שעמד בראש ההרכב.

הארגונים הדגישו בתגובה:

“אנו מברכים על ההחלטה לאפשר לחמש חולות במצב אנוש לצאת לטיפול רפואי מציל החיים, לו הן כה זקוקות. החלטת בג״ץ מתבקשת, אך מצער שנדרשה התערבות של שלושה שופטים כדי להניף דגל שחור מול הוראה, שמלכתחילה היתה אכזרית ובלתי חוקית. טוב עשה בג״ץ כשפסל גם את הטענה המקוממת של המדינה כאילו ניתן להשתמש בחולות אנושות כקלפי מיקוח, וקבע שמדיניות זו מנוגדת לערכים בסיסיים. מניעת טיפול רפואי מציל חיים מחולות במצב אנוש היא שפל מביש במדיניות הענישה הקולקטיבית של תושבי עזה, שאינה מוסרית, נוגדת כל נורמה בינלאומית בדבר זכויות אדם, וגם נכשלת, שוב ושוב.”

לקריאת פסק הדין  – לחצו כאן.