הוגשה עתירה בשם תחקירני השטח של “בצלם” לשם התרת כניסתם מרצועת עזה לישראל לצורך השתלמות מקצועית, עת”מ 19657-08-13 בצלם נ’ שר הביטחון
12.8.2013
שני תחקירני השטח של ארגון “בצלם”, שפועלים ברצועת עזה, אמונים על תיעוד ודיווח של הפרות זכויות אדם ברצועה. במסגרת עבודתם רבת השנים העבירו התחקירנים לגורמי הצבא מידע שסייע בתחקור אירועי ירי חריגים – דיווח שחשיבותו הוכרה בדו”ח משרד החוץ וכמו כן בהתבטאויותיו של הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר.
בניגוד לתחקירני השטח של “בצלם” אשר פועלים בגדה המערבית ועוברים השתלמות באופן תדיר במשרדי הארגון בירושלים, שני תחקירני השטח בעזה, בהיותם תושבי הרצועה, מעולם לא עברו השתלמות שכזו. לפיכך, ב-29.7.2013 פנה ארגון “גישה” בשם ארגון “בצלם” במכתב אל מת”ק עזה בבקשה כי תאושר כניסתם לישראל של זוג עובדי השטח לצורך השתלמות בת מספר ימים. משלא ניתנה תשובה כלשהי על ידי המת”ק ובהתקרב מועד ההשתלמות (וזאת בניגוד לנוהל מתן מענה הקובע כי תשובה תינתן לפונה לפחות 5 ימים טרם מועד היציאה המבוקש), הוגשה ביום 12.8.2013 עתירה דחופה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים במטרה לחייב את המשיבים להשיב ולאשר את הבקשה. עוד באותו יום, אך לאחר הגשת העתירה, נתקבלה תשובת המת”ק, בה סורבה הבקשה מהטעם כי היא אינה עומדת בקריטריונים לתנועת אנשים בין מדינת ישראל לרצועת עזה.
בדיון שנערך ב-15.8.2013 בפני השופטת נחמה נצר, טענה באת כוח העותרים כי לאור העובדה שבמסמכים רשמיים של מתאם הפעולות בשטחים (מתפ”ש) מצוין כי מתאפשר מעברם של מאות עובדים פלסטינים של ארגונים בינלאומיים מעזה לישראל, קל וחומר כי יש לאפשר את מעברם של שני עובדיו של ארגון זכויות אדם ישראלי. על מנת לחזק טענה זו, וכדי להדגיש את שרירות ההחלטה לסרב למעבר התחקירנים, הוצגו בפני בית המשפט אישורי הכניסה ומכתבי אישור הבקשות של עובד השטח של ארגון “גישה”, שכניסותיו לישראל לצורך השתלמות אושרו על-ידי המת”ק מידי שנה מאז שנת 2009.
בהחלטתה, השופטת דחתה את טענת המשיבים כי ההיתרים שניתנו לעובד “גישה” ניתנו לפנים משורת הדין: “לא מצאתי כל הבדל באופן ניסוח התשובה ובהנמקה הכללית, ולטעמי הסתמית, שניתנה, זולת העובדה כי עובד ‘גישה’ קיבל ושב וקיבל היתר, בו בזמן שהעותרים עובדי ‘בצלם’ זכו לתשובה השוללת את זכותם”. כמו כן, דחתה את עמדתם הרשמית של המשיבים לפיה מעבר מעזה לישראל מתאפשר בפועל רק במקרים הומניטריים חריגים: “לא סביר בעיניי כי אותה רשות מנהלית אשר מחד טוענת כי כניסה לישראל מתחום רצועת עזה יכול ותותר אך מטעמים הומניטריים בלבד, תיענה ותיעתר לבקשות אשר לכל הדעות אינן עולות בגדר בקשה או צורך הומניטארי”. בהתאם לכך, חייבה השופטת את המשיבים להגיש בתוך 7 ימים את עמדתם ביחס לבחינת בקשות אשר אינן עומדות בגדר הקריטריונים שנקבעו לצורך מעבר מרצועת עזה לישראל.
מסמכים נוספים:
לקריאת העתירה
לקריאת פרוטוקול הדיון והחלטת השופטת
