הוגשה עתירה לפי חוק חופש המידע נגד מתאם הפעולות בשטחים בעניין נוהל השתקעות, עת”מ 26662-07-13
14.7.2013
נוהל טיפול בבקשות השתקעות תושבי רצועת עזה באיו”ש (להלן: נוהל השתקעות) קובע את הנסיבות המאפשרות מעבר של תושבים פלסטינים מרצועת עזה לגדה המערבית והשתקעות בה. הנוהל בא לעולם במסגרת בג”ץ 3592/08 חמידאת נ’ מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית מתוך הצורך לתת פתרון הומניטארי ראוי לנפגעי מדיניות הבידול בין תושבי רצועת עזה לתושבי הגדה המערבית. לאחרונה, במסגרת בג”ץ 2088/10 המוקד להגנת הפרט נ’ מפקד אזור הגדה המערבית, התחייבה המדינה לשנות את הנוהל בהתאם להערות בית המשפט העליון. לאור זאת, הוגשה על-ידי ארגון “גישה” בשיתוף עם המוקד להגנת הפרט בקשה לפי חוק חופש המידע, תשנ”ח-1998 כדי ללמוד על דרכי היישום של הנוהל טרם שינויו.
ביום 26.11.2012 פנינו לממונה על יישום חוק חופש המידע ביחידת מתאם הפעולות בשטחים (מתפ”ש) בבקשה לקבלת מידע עובדתי ונתונים סטטיסטיים אודות הנוהל. בבקשת המידע נדרשו בין השאר הבהרות בנוגע לאופן בחינת הבקשות לפי הנוהל ומתן מענה אליהן. עוד נתבקשו נתונים מספריים אודות מספר הבקשות שהוגשו ואושרו על-פי הנוהל.
בתום ניצול מלוא 120 ימי ההארכה שמאפשר החוק, נתקבלה לבסוף תשובת מתפ”ש לבקשת המידע. אך התשובה לא התייחסה כלל לחלק הארי של הבקשה, והמידע שניתן היה חלקי והתייחס לנתונים בלתי רלוונטיים לשאלות שנשאלו. בעוד בקשת חופש המידע נועדה לברר אודות בקשות שהוגשו מכוח הנוהל בלבד, התשובה התייחסה לנתונים לא רלוונטיים בדבר בקשות לשינוי מען מכוח המחווה המדינית. יצוין כי הנוהל מסדיר בקשות לעבור לגדה המערבית עבור מי שמתגורר ברצועת עזה, בעוד הליך שינוי המען במסגרת המחווה המדינית מיועד למי שמתגורר בגדה המערבית ומבקש רק לשנות את מענו בתעודת הזהות בהתאם; בעוד הנוהל מתוארך לחודש מרץ 2009 המשיבים העבירו נתונים משנת 2006. אי אפשר להשתמש במידע מעורפל זה וממילא הוא לא עונה על השאלות שנשאלו במסגרת בקשת חופש המידע.
לפיכך, ביום 22.4.2013 פנינו שוב אל מתפ”ש במכתב תלונה וביקשנו את המידע החסר תוך פירוט הליקויים בתשובה שניתנה. ביום 27.6.2013 התקבלה תשובת מתפ”ש הקובעת במפתיע כי בשל התייעצות עם ראש היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים – עו”ד ריבקי דב”ש ביום 12.6.2013, יש להתייחס אל יום אקראי זה כמועד ההתחלתי לטיפול בפנייה. למותר לציין כי ההחלטה לאפס את לוח הזמנים הקבוע בחוק למתן מענה בבקשת חופש מידע הינה בלתי חוקית. מעבר לכך, עו”ד דב”ש הבהירה היטב כי העמדה שהובעה על-ידי מתפ”ש, לא תואמה עמה והועברה אלינו שלא על דעתה.
כך, גם לאחר שבעה חודשים ויותר מיום הגשת בקשת חופש המידע, לא ניתנה כל תשובה אמיתית לשאלות שנשאלו בה. בלית ברירה אחרת, הוגשה עתירה על-פי חוק חופש המידע לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים במטרה לחייב את מתפ”ש לענות נכונה על בקשת חופש המידע.
