בקשה דחופה למתן סעד בעתירת הסטודנט אחמד נאג’ר לאשר את כניסתו ללמודים בישראל, בג”ץ 11595/05 נאג’ר ואח’ נ’ מפקד כוחות צה”ל בגדה המערבית ואח’
27.08.2006
לקריאת הבקשה, לחצו כאן.
מעט רקע:
ביום 16.12.2005 עתרה עמותת גישה לבג”צ בשם עמותת רופאים לזכויות אדם ובשמו של אחמד נאג’ר, סטודנט לרפואה באוניברסיטת אבו דיס, שביקש להיכנס לירושלים על מנת להתמחות בבית החולים מקסאד שבמזרח העיר. עוד דרשה עמותת גישה בעתירה, כי בית המשפט ימנע מהצבא לגרש את מר נג’אר ממקום מגוריו באבו דיס לרצועת עזה. סכנת גירוש זו עומדת מעל ראשו של מר נג’אר משום שלמרות שהוא מתגורר באבו דיס מזה למעלה משש שנים ולמרות כל ניסיונותיו לשנות את כתובתו בתעודת הזהות, ישראל – השולטת במרשם האוכלוסין הפלסטיני – סירבה להתיר לו לעשות כן. כיוון שהגדה המערבית הוכרזה כשטח צבאי סגור, החליטה ישראל שפלסטינים הרשומים כתושבי רצועת עזה ונמצאים בה הם שוהים בלתי חוקיים ולכן יש לגרשם בחזרה לרצועה.
עמדה זו הינה מנוגדת להתחייבותה של מדינת ישראל, להכיר ברצועת עזה ובגדה המערבית כיחידה טריטוריאלית אחת, כאשר לתושב פלסטיני הזכות לשהות בכל חלקיה.
לאחר הגשת העתירה הוציא בית המשפט (בראשות השופטת ביניש) צו ביניים האוסר על המדינה לגרש את מר נאג’ר לרצועת עזה, וזאת עד לבירור העתירה.
בתגובתה לעתירה המדינה הסכימה להתיר למר נאג’ר לשהות בגדה המערבית עד לחודש יולי 2006, המועד המתוכנן לסיום לימודיו וכן לבחון את בקשתו לקבל היתר כניסה לישראל. עוד טענה המדינה, כי לעניין שינוי המען על מר נאג’ר לפנות לרשות הפלסטינית.
בדיון הוחלט כי יינקטו צעדים נוספים בניסיון לשנות את מענו הרשום של מר נג’אר וכי המדינה תפעל בהתאם להתחייבותה שנמסרה בתגובה.
לאחר הדיון בבג”צ, ובעוד צו הביניים בתוקף, נתקל מר נאג’ר לא פעם בניסיונות לגרשו לרצועת עזה, עת נעצר לבדיקות שגרתיות במחסומים המצויים בגדה המערבית. בכל פעם נדרשה התערבותה של עמותת גישה ונציגי הפרקליטות, על מנת שהחיילים או השוטרים במחסום לא יבצעו את הגירוש.
כמו כן, רשויות הצבא הרימו מכשולים לקבלת היתר כניסה לישראל עבור מר נג’אר, אולם, לאחר פניות נוספות לבית המשפט, למר נג’אר הונפק היתר כניסה לישראל אשר איפשר לו להגיע ללימודיו הקליניים בבית החולים מקאסד שבמזרח ירושלים, וזאת בקיץ 2006.
ביום 29.8.2006 הוגשה לבית המשפט “בקשה דחופה למתן סעד”, בה בית המשפט התבקש להורות למדינה להנפיק למר נאג’ר, שכבר סיים את לימודיו, היתר כניסה לישראל לאלתר, על מנת שיוכל להשתתף בהתמחות בבתי החולים במזרח ירושלים וכן שתוכר התושבות שלו בגדה המערבית.
בתגובה הודיעה המדינה, כי “מידע בטחוני חדש” מונע את כניסתו של מר נאג’ר לישראל.
התקיים דיון נוסף בעתירה וכן הוגשו מסמכים נוספים.
ביום 17.12.2006 דחה בית המשפט את העתירה. בפסק הדין נקבע, כי לעותר לא יונפק היתר כניסה לישראל לצורך הגעה לבתי חולים במזרח ירושלים, וזאת בשל מידע סודי אשר הוצג לבית המשפט מאחורי דלתיים סגורות, שלא בנוכחות באי-כוח העותר. באשר לשינוי המען רשם בית המשפט את התחייבותה של המדינה לבחון בקשה לשינוי מען, שתועבר לה על ידי הרשות הפלסטינית. כמו כן, נרשמה התחייבותה של המדינה, לאפשר למר נג’אר להישאר בגדה המערבית במשך שנת ההתמחות שלו.
לקריאת הבקשה, לחצו כאן.
